ג'פרי ראסל, פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת קליפורניה, כתב ביחד עם ברוקס אלכסנדר, חוקר כישוף ונאו-פאגאניות, את הספר הזה במטרה לאגד תחת כריכה אחת את תמצית המחקר ההיסטורי והאנטרופולוגי של תולדות הכישוף מהעת העתיקה ועד ימינו. הספר מגדיר מהו כישוף, מי עוסק בו, מנתץ כמה מיתוסים, מביא תמונת מבט כוללת על עולם תרבותי גדול ומסביר מה ההשפעות שלו על החברה שלנו.
הספר מתחיל בלנסות להתחקות אחר מקורותיו של הכישוף, שעיקרו פולחן לאלות אהבה ופריון, הכנת קמיעות והקראת לחשים להשגת מטרות אישיות. לאורך כל ההיסטוריה, החל מתקופת יוון ורומא הקדומות, פולחן הכישוף היה תמיד תופעת שוליים של החברה, ותמיד היה לו גוון שלילי ומאיים על כל מה שהיווה את הזרם המרכזי של הרציונלי, התרבותי, המפוקח והנאור. הספר סוקר את תגובת החברה, ובעיקר הממסד, לתופעת הכישוף והדתות הפאגאניות, בעיקר באירופה וארה"ב. החוקרים מקדישים פרק שלם להיסטריית המכשפות בסוף ימי הביניים וראשית העת החדשה. מדובר תקופה של כ- 200 שנים, מהמאה - 15 עד סוף המאה ה- 17, שבה הכנסייה וגם המוסדות החילוניים רדפו, האשימו, עינו והוציאו להורג מאות אלפי נשים וגברים בעוון כריתת ברית עם השטן, התכחשות לאל ולדת וקיום פולחנים שטניים או פאגאניים, לרבות מה שמכונה "שבת המכשפות" (Witches' Sabbath): התקבצות סודית של מכשפות שבה היו מנשקים את ישבנו של השטן, אוכלים ילדים ומשתתפים באורגיות (מנהג שמעולם לא נמצאה לו הוכחה לקיומו).