שפינוזה - אתר קהילת הספקנים בישראל

טקסונומיה, או "תורת המיון", היא הענף במדעי החיים העוסק בסיווג ובמיון בעלי החיים והיצורים השונים (בין היתר, גם וירוסים, למרות שהדעות חלוקות בכל הנוגע להיותם "יצורים חיים"). בסדרת מאמרים זו, אני אנסה להציג טקסונומיה גסה של מיני הספקנים השונים – מניעיהם, מאפייניהם העיקריים, הרקע הפילוסופי והתרבותי שלהם.

"ספקן", במובן המשמש את קהילת "הספקנים", הוא לכל הפחות אדם המתיימר לבחון בעין ביקורתית כל קלט מידע המגיע לידיו. כולנו, למעט הפתאים ביותר בינינו, ספקנים לפחות חלק מהזמן. אינני מבשר חדשות מרעישות במיוחד כשאני אומר שה-"ספקנים" בני קהילה זו נמנים עם טקסון אחר לגמרי: ספקנים הם אלה הבוחרים להטיל ספק כל הזמן. ספקנים בוחרים, על בסיס רחב יותר או פחות, לקבל כל פיסת מידע הנחשפת בפניהם עם קורטוב של מלח.
על מנת לסווג את מיני הספקנים השונים, אני אדרש להרבה יותר ממאמר קצרצר. עליי להתחיל, אם כן, באותו המין המוכר לי ביותר, המין שלי: הנטורליסטים.

מאז השקת "שפינוזה" אני מקבלת לא מעט תגובות ומשוב. שזה מצוין, תמשיכו ככה. מה שאתם מוזמנים בהחלט להפסיק להגיד לי שאתם לא אוהבים את המילה "ספקנות" ושאנחנו צריכים להחליף את השם. באמת שאין צורך, אני מסכימה לחלוטין שהמונח "ספקנות" (וגם סקפטיות/סקפטיסיזם) הוא מונח מחורבן.

בדיבור יומיומי, למונח ספקן יש מטען שלילי. הוא קשור לציניקניות, פאסיביות והטלת דופי. לא הערכים האידאליים שהייתם רוצים לקשור למותג בתחילת דרכו. שלא לדבר על כל האנשים שחושבים בעיקר על המערכון "עוד באירופה" של החמישיה הקאמרית (שבו, כזכור, "הוא היה חרא של בן-אדם").