ביום שישי האחרון תמונה מ"ישראל היום" החלה להסתובב בפייסבוק שלי. בהיותי עצלנית ידועה לא פתחתי אותה עד שיותר מדי מחברי חלקו את התמונה עם כותרות ציניות ומשעשעות. לאחר שהסתכלתי חשכו עיני, ולא רק בגלל הרקע הכהה.
יש כל כך הרבה עיוותים בגרף העמודות הקטן בתחתית התמונה עד שקשה לדעת מאיפה להתחיל, אבל נתחיל מההתחלה.
הגרף הוא ידידו הטוב של המדען.
לפי ויקיפדיה: "גרף הוא תרשים דו-ממדי המשמש להצגה חזותית של מידע מספרי". הגרף מהווה את הדרך היעילה ביותר להראות מידע מספרי באופן ברור, ובכך להראות מגמות ותופעות שונות במדע, סטטיסטיקה ועוד. כלומר, במקום שאסביר שמדדתי משהו כפונקציה של משהו וזה נראה כך או אחרת, אני מראה זאת באמצעות גרף. יחד עם זאת, הגרף יכול לשמש גם ככלי יעיל להצגת נתונים באופן מבלבל ומשכנע, כדי לגרום למתבונן להגיע למסקנות שגויות. הגרף לעולם אינו אובייקטיבי, אלא מהווה השתקפות של נקודת המבט של מי ששרטט אותו מתוך המשתנים אותם הוא בוחר להציג והצורה שבה הוא בוחר להציג אותם. האמנות של הצגת נתונים בתמונות נקראת "אינפוגרפיקה" וניתן לקרא עליה גם בפוסט קודם:"הטעות של בן". ברשומה זאת אציג ארבעה ניסויים (שלושה מומצאים ואחד אמיתי) אשר ידגימו את הבעיה. אתם מוזמנים ללחוץ על הגרפים כדי לראות אותם במלוא הדרם.
מי מכם שקורא אנגלית אני רוצה להמליץ בחום על הטור/בלוג של ד"ר בן גולדאייקר (Ben Goldacre), "מדע רע" (“Bad Science”). גולדאייקר, מהידוענים של התנועה הספקנית בלונדון, כותב מדי שבוע בחמת זעם מעורבת בהומור בריטי דק וחד על פשעים גדולים וחטאים קטנים של מדענים תאווי פירסום, גורואים תאווי בצע ועיתונאים בורים, ובדרך מלמד אותנו כמה דברים על מדע, סטטיסטיקה וביקורתיות.
אבל כאן זה לא פינת ההמלצה. אני מספרת לכם על גולדאייקר גם כדי שתלכו ותקראו את מה שהוא כתב, אבל גם כדי שתדעו שהבנאדם יודע משהו על ספקנות, שולט בניתוח סטטיסטי, וחובב גדול של קבלת החלטות על סמך נתונים וראיות.