בתיבת הדוא"ל שלי הופיעה הודעה מידידי אפי בנושא: "אה?!?!". בפנים היה קישור,ללא הסבר, למאמר הזה, מאת פרופ' לאונרד ליבוביץ מאוניברסיטת תל-אביב, שפורסם בשנת 2001 ב- British Medical Journal הנחשב.
לקח לי שתי קריאות להבין על מה המאמר מדבר. בקריאה ראשונה הבנתי שפרופ' ליבוביץ' מתאר מחקר קליני המוכיח (לכאורה) את יעילותן של תפילות קצרות להחלמה, שנאמרו שלא בנוכחות החולה ושלא בידיעתו, בקיצור משך האישפוז של חולים בהרעלת דם (Blood Stream Infection).
רק בקריאה השניה הבנתי שהתפילות היו רטרואקטיביות (נערכו לאחר מעשה).
לשם ביצוע המחקר קובצו שמות כל החולים שאושפזו עקב הרעלת דם בביה"ח בילינסון בין השנים 1990-1996 והוגרלו לשתי קבוצות שוות. רק עבור אחת הקבוצות נאמרה תפילה קצרה לבריאות והחלמה, והקבוצה השניה היתה קבוצת ביקורת. מכיוון שהמחקר נערך 4-10 שנים לאחר האישפוז הוא בוצע באופן אוטומטי בסמיות כפולה. בניתוח התוצאות נעשה שימוש במבחנים סטטיסטיים סטנדרטיים להשוואת הקבוצות בפרמטרים: תמותה, משך אישפוז ומשך הזמן שבו לקו החולים בחום גבוה. יש לציין שהפילוג של גורמי הסיכון המובילים למוות נמצא דומה בין שתי הקבוצות.
פרופסור ליבוביץ' אינו הראשון שהעלה את הטענה שתפילות (שלא בנוכחות החולה) יכולות לעזור בריפוי, אך מכיוון שלטענתו אין אנו יכולים לקבוע אפריורית שהזמן הוא לינארי או שאלוהים מוגבל על ידי הזמן, הרי גם תפילות שנים לאחר האשפוז יכולות להועיל. זאת היתה ההיפותזה של המחקר.
מניתוח תוצאות הניסוי לא נמצא הבדל מובהק בתמותה בין שתי הקבוצות, אך נמצא כי משך האישפוז ומשך הזמן שבו לקו החולים בחום גבוה היו נמוכים באופן מובהק עבור "קבוצת התפילה" ביחס לביקורת. מכאן, מסקנת המחקר היתה שתפילה רטרואקטיבית אכן יעילה בטיפול בהרעלת דם. מכיוון שעלות הטיפול נמוכה ואין ככל הנראה תופעות לוואי, יש לשקול תפילות כטיפול קליני במחלה. כמו כן, הומלץ לבצע עוד מחקרים העשויים להוכיח את יעילות השיטה בטיפול במחלות נוספות ולשפוך אור על מנגנון הפעולה.
האם המחקר הפריך את חוקי הפיסיקה, כפי שהם מובנים לנו כיום? האם הוא הוכיח את קיום אלוהים? האם לאלוהים יש דלוריאן, או רק תא טלפון? מה היתה מטרתו של המחקר? האזרו בסבלנות והמשיכו לקרא.
המחקר זכה לתגובות משלושה סוגים: אלו שראו במחקר הוכחה לקיום אלוהים, אלו שהצביעו על בעיות אלו ואחרות בסטטיסטיקה ובניתוח הנתונים ואלו שפשוט לא האמינו לאף מלה.
לאחר זמן מה פרסם החוקר, פרופ' ליבוביץ', תגובה, ובה הסביר שהמטרה האמיתית של המחקר היתה לפתוח דיון בשאלה: האם היית אתה מאמין במחקר שהמתודולוגיה שלו נראית נכונה, אך הוא בודק רעיון שהוא לחלוטין מחוץ למודל העולם הפיסיקלי המוכר לנו - כמו השפעת תפילה רטרואקטיבית. לטענתו יש שלוש דרכים להתמודד עם השאלה:
- לקבל את תוצאות המחקר, מה שמחייב אותנו לשנות את המדע ומסבך אותנו בפרדוקסים של מסע בזמן.
- לחפש טעויות במתודולוגיה (למשל העובדה שמשך האישפוז ומשך הזמן שבו לקו החולים בחום גבוה קשורים זה בזה). אך הרי נוכל לבצע מחקר עם מתודולוגיה משופרת ונחזור לבעיה המקורית.
- לשלול מראש את ההנחה שאנו יכולים לבחון בשיטות אמפיריות שאלות מחוץ למודל העולם הפיסיקלי המוכר לנו. במונחים סטטיסטיים, אם סבירות ההנחה שנבדקת במחקר היא אפסית, תוצאות המחקר לא ישנו את סבירותה ולכן הבדיקה אינה צריכה להתבצע; מכאן שתוצאות המחקר הזה אינן תקפות, זאת למרות שפרטי המחקר והניתוח היו נכונים.
ב"רפואה מבוססת ראיות" (Evidence Based Medicine) שהיא הגישה השלטת היום ברפואה המדעית, הניסוי הקליני המבוקר הוא הכלי הראשון במעלה לקביעת יעילות של טיפולים. ליבוביץ' מציג במאמר את השאלה עד כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת בביטחון שלנו בתוצאות ניסוי קליני, כאשר הוא בודק שיטת טיפול שהמדע שמאחוריה מפוקפק.
השאלה הזאת קשורה לאחת השאלות הבסיסיות ביותר בפילוסופיה של המדע, שאלת הקשר בין ממצאים אמפיריים לתאוריה מדעית. ברמה יותר מעשית, השאלה הזאת קשורה לבחירה של שיטות ניתוח סטטיסטי. ישנה שיטת הסקה סטטיסטית – השיטה הבייזיאנית – הלוקחת בחשבון את ההסתברות אפריורי (ההסתברויות לנכונות ההנחות לפני שנעשה הניסוי); אבל מי שטוען שיש להשתמש בשיטה הזאת, צריך להסביר בין השאר איך להעריך את ההסתברויות האלה. היריעה קצרה (והידע שלי מועט) מלעסוק בשאלה הזאת כאן, אבל למי שקורא אנגלית (ורוצה להשקיע), מומלץ לקרוא את סדרת הפוסטים של קימבל אטווד בבלוג "רפואה מבוססת מדע" על הסקה בייזיאנית (1, 2, 3, 4).
אולי תרצו לדעת, שלא חסרו מי שלא מיהרו לפסול את האופציה הראשונה, והמחקר הזה מצוטט לעתים קרובות הן כראייה ליעילות של תפילה לריפוי, והן כדוגמה לאופן המוגבל שבו אנחנו תופסים את העולם הפיזיקלי. ה-BMJ עצמו פרסם ב-2003 מאמר שטוען בדיוק את זה.
תגובות
אם הבנתי נכון אז מהמחקר נובע שתפילות רטרואקיטביות מועילות. מחקר במימון קרן טמפלטון קבע שתפילות שאינן רטרואקיביות לא מועילות. כלומר מה שצריך לעשות זה פשוט להתפלל עבור אנשים אחרי שהמצב הרפואי שלהם כבר נפתר.
אני חושב שדבר כזה נופל תחת הקטגוריה של מחקר אחד מוזר עם תוצאות מוזרות, ועד שלא תהיה מסת מאמרים כאלה אין להאמין לו. מציאת בעיות מתודולוגיות אם ישנן כאלה היא עניינם של מומחי הסטטיסטיקה. ויכולה להיות גם בעיה של רמאות שאותה אי-אפשר יהיה לחשוף, או אפילו של סתם צירוף מקרים מוזר.
@עמית: השאלה שליבוביץ' שואל היא אם כדאי לעשות מסה של מחקרים קליניים, שהם בהגדרה בלתי מדויקים ורועשים (במובן הסטטיסטי), כדי לבחון כל השערה בלתי הגיוניות מבחינה פיזיקלית שמישהו מעל על דעתו.
למען הסר ספק - מחקר כזה אכן בוצע ואלו היו תוצאותיו?
או שזה סוג של תרמית שנועדה לעורר דיון פילוסופי?
@T S: לא, זו אינה תרמית. המחקר נערך בבי"ח בילינסון על-ידי פרופ' מאוניברסיטת תל-אביב, ופורסם בכתב-עת נחשב.
@דפנה.
אם יצא מחקר שאומר משהו מוזר ולא מצליחים למצוא בו פגם מתודולוגי חמור, אז די חייבים לבצע עוד מחקר. ה-repeatablity הוא עקרון חשוב מאוד במדע.
@עמית:
המחקר אינו אומר משהו מוזר אלא מעלה שאלה לגבי רפואה מבוססת ראיות. השאלה לטעמי לגיטימית, גם אם פותחת תיבת פנדורה. יש לציין שהתפילה הרטרואקטיבית נבחרה בגלל מופרכותה.
הייתי שמח אם היית מפרט מה טורד את מנוחתך בפוסט: ריפוי בעזרת תפילות, ערעור על רפואה מבוססת ראיות או משהו אחר.
כדי לציין שפרופ' ליבוביץ אינו מנסה למכור לנו רפואה אלטרנטיבית. למעונינים ישנו מאמר מעניין בעברית שכתב על ההתמודדות של הרפואה הקונבנציונלית אל מול האלטרנטיבית:
http://www.medethics.org.il/articles/conference2/R9981345.asp
ולסיום, הנקודה על הצורך בחזרה על הניסוי היא מצוינת. אם היו חוזרים על ההגרלה או מבצעים ניסוי דומה במקום אחר, האם היו מקבלים מסקנות זהות לגבי אפקטיביות הטיפול? האין זה כוחה של רפואה מבוססת ראיות?
לטעמי, זאת אכן נקודה שכדאי להתיחס אליה.
@אורן
כן, הבנתי את הרעיון. אני יודע מה המטרה במקרה הזה. אבל באופן כללי כשיש תוצאה חשודה כזו (בעצם כמו בכל תוצאה אבל השאלה היתה לגבי תוצאות כאלה) לדעתי צריך לעשות עוד מחקר, ולראות אם התוצאה חוזרת על עצמה.
בסך הכל הרעיון שתפילות יכולות לעבוד רטרואקטיבית הוא די מדליק, לא?
מעבר לרפואה הפוטנציאל פה בלתי נדלה. הדת באמת מאפשרת סידור כזה? עד כמה שזכרוני מגיע אני לא מצליח להיזכר בסיפורים במקרא או בתושב"ע על מקרה שבו אלוהים שינה את ההסטוריה בדיעבד. אפילו כשאומרים במפורש שהוא התחרט אז הוא לא שיכתב את ההסטוריה, אלא התחרע על האנושות ועשה את המבול. נראה לי שלהחזיר את הזמן אחורה כדי לשנות דברים שלא מוצאים חן בעיניך זה פריבילגיה של סופרמן, לא של אלוהים. אולי בדתות אחרות? שם החבר'ה קמים מהמתים, או טסים על סוסות מעופפות, לא נראה לי שהם נוסעים בזמן.
נראה לי שאפילו אנשים דתיים היו צריכים להתפלא על הרעיון הזה...
@שי:
אתה צודק מאד. למעשה היהדות אוסרת על תפילה רטרואקטיבית.
"הצועק לשעבר, הרי זו תפילת שוא. כיצד: הייתה אשתו מעוברת, ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר--הרי זו תפילת שוא; היה בא בדרך ושמע קול צווחות בעיר, ואמר יהי רצון שלא יהו אלו בתוך ביתי--הרי זו תפילת שוא." (משנה, מסכת ברכות ט,ג)
דפנה, מאיפה הבאת את זה? זאת אומרת, מגניב, כי כתבת מאיפה זה.
יפה שאת יודעת דברים כאלה. וגם היה כיף במפגש אצלך בבית.
@אורן- העובדה שמרת העל של המחקר הייתה להעלות את השאלה הפילוסופית\מתודולוגית הנ"ל, לא אומרתשהוא לא מעלה תוצאה מוזרה, שכדאי לבדוק אותה שנית.
מצד שני, השאלה הזו אכן מאוד חשובה. בוא ניקח דוגמא של מחקר שטוען כי חבישת כובע סגול למשך שעה מורידה משמעותית את הסיכוי לחלות בסרטן לחמש השנים לאחר מכן. ניח ונעשה מחקר כזה שיצא חיובי ומשמעותי סטטיסטית- למה לא לחזור עליו? רק כי זה נשמע מטופש?
@zipdrive:
מסכים עם כל מלה.
כפי שצויין בסוף הפוסט, הדיון במחקר זה לא נפסק והיו שהמשיכו לנסות להוכיח את יעילות התפילות וישנם עוד מחקרים בנושא. מי שמעונין יכול לקרא סקירה\דיון (הכוללת חוות דעת מאוד שלילית) בנושא:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC535973
כפי שכתבתי בתגובה קודמת, השאלה האם חזרה על ניסויים היא התשובה החד משמעית לנושא מענינת גם אותי ואני מחכה לתשובה :-)
"לטענתו יש שלוש דרכים להתמודד עם השאלה:...."
יש גם דרך רביעית, אבל היא דורשת את שיתוף הפעולה של רבים (אבקש מהקוראים להצטרף). עוד לא מאוחר מדי להתפלל להבראת קבוצת הביקורת! אם התפילה תצליח תוצאות המחקר תאבדנה את המובהקות הסטטיסטית.
אני חייבת להודות הצלחתם לגרום לי למנעד יוצא דופן: מחשבה, תמיהה וגם צחוק מתגלגל,
אני מאמינה שלתפילה יש כוח לרפא, כשהיא נעשית בזמן המחלה וכאשר החולה מודע אליה, אפילו אם כוחה במקרה זה הוא פסיכולוגי כסוג של פלאסבו, וקטונתי מן הסתם מלקבוע מהו כוחה האמיתי. כוחה של אמונה והשפעת הפלאסבו הוכחו במגוון של ניסויים.
אני בהחלט מאמינה שעל ניסוי כזה קל לחזור, אישית לי קשה להשתכנע שתפילה רטרואקטיבית ללא מודעות החולה עובדת. בטח ובטח כאדם ספקן מטבעו :)