[הרשימה הבאה היא תמליל של הרצאה קצרה בת חמש דקות שהעברתי במסגרת 'הבמה הפתוחה' באירוע ספקנים בפאב תל-אביב בתאריך ה-17.01.12. שימו לב כי טור זה אינו טור מדעי אלא טור דעה. דעתכם אינה כדעתי? מצוין. טקבקו לי את הצורה!]
"מחקר ישראלי: דיקור תורם להצלחת טיפולי פוריות" צועקת הכותרת של כתבה שהתפרסמה לאחרונה במדור הבריאות של ynet. לפי המחקר שנערך על-ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, טיפול בדיקור וברפואה סינית צמחית מסייע לנשים המנסות להכנס להריון בעזרת טיפולי הפריה.
מי שעוקב אחרי התנועה הספקנית אולי שם לב שאנחנו נוטים להיות ביקורתיים למדי בקשר לאפקטיביות של הרפואה הסינית לסוגיה, ובפרט בקשר לשיטת הדיקור הסיני. מצד שני הטענה העיקרית שמעלים ספקנים נגד רפואה אלטרנטיבית היא שאין מחקרים. איפה המחקרים? אנחנו תמיד שואלים. תראו את המחקרים ונשתכנע. ובכן הנה מחקר. אז בואו נבדוק אותו.
פוסט מתוך הבלוג החדש של אורן שעה, עד כדי קבוע.
ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין יעקב מרידור (מי שעתיד להיות שר הכלכלה בממשלת מנחם בגין שתקום) לרדיו והכריז כי הוא עובד עם מדען שהמציא מכונה לייצור אנרגיה ביכולת תפוקה אדירה ויעילות גבוהה ממה שהיה ידוע עד אז. הוא הסביר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן", או כמו שזה ייחרט בזיכרון הקולקטיבי: נורה שתאיר את כל רמת-גן [1].
ב-23 במרץ 1989 ערכה אוניברסיטת יוטה מסיבת עיתונאים בסולט-לייק סיטי. מטרת ההתכנסות: להכריז בגאון על כך ששני פרופסורים מכובדים לכימיה מהאוניברסיטה, מרטין פליישמן (Fleischmann) וסטנלי פּוֹנס (Pons), גילו מקור אנרגיה בלתי נדלה ושאינו מזהם. הם כינו אותו 'היתוך קר' משום שלטענתם הוא ייצר תהליך של היתוך גרעיני (בדומה למה שמתרחש למשל בשמש) בצורה פשוטה במעבדה.
אז איך יכול להיות שבסוף שנת 2011 אני עדיין משלם הון תועפות לחברת חשמל על ייצור והובלת חשמל לביתי? על כך ברשימה הבאה.
ביום שישי האחרון תמונה מ"ישראל היום" החלה להסתובב בפייסבוק שלי. בהיותי עצלנית ידועה לא פתחתי אותה עד שיותר מדי מחברי חלקו את התמונה עם כותרות ציניות ומשעשעות. לאחר שהסתכלתי חשכו עיני, ולא רק בגלל הרקע הכהה.
יש כל כך הרבה עיוותים בגרף העמודות הקטן בתחתית התמונה עד שקשה לדעת מאיפה להתחיל, אבל נתחיל מההתחלה.
המבחן האמיתי של הספקן הוא לא בטחינה חוזרת של הנושאים ה"אהובים" עלינו (חיסונים, מיסטיקה, אבולוציה וכו'). המבחן האמיתי הוא היכולת להשתמש ב"ארגז הכלים" הספקני ב"חיים האמיתיים".
תראו לדוגמה את הבלוג של עפר שיזף (אנגלית), מומחה לאבטחת מידע (וגם, שם המשפחה חושף, אח שלי). עפר מסביר שאבטחת מידע היא אחד התחומים החמקמקים בהנדסה, שלעוסקים בו מתייחסים כמו גורואים, מדענים בחלוקים לבנים או גאונים פורצי מוסכמות, ושלא ברור אם הוא מבוסס על מידע אמפירי, שכל ישר או פולקלור. שאלות מוכרות לכל ספקן, בתחום לא מוכר.
הזיה (הלוצינציה) היא מצב שבו אדם חווה במצב ערות חוויה שאינה קיימת במציאות (מציאות החיצונית למוחו הכוונה).
מצבים מעודדי הזיות כוללים: חסך שינה, סמים למיניהם, לחץ פסיכולוגי מתמשך, מיגרנות, חום גבוה, התייבשות, צום ממושך או מצב של חסך חושי (למשל אחרי כמה שעות בצינוק חשוך).
ההזיה הצנועה שלי: אני זוכר לילה ארור אחד בטירונות. לאחר התשה מצטברת של ימים רבים ומשהו כמו 3 שעות שינה בתחילתו של הלילה, מצאתי את עצמי יושב במגדל שמירה, אי שם בהרי שומרון, כשרק פנס כספית שנמצא בקרבת מקום מאיר את האזור באור כחלחל דלוח. תחושת האחריות מצד אחד והאיומים על ריתוקי שבת מצד שני עשו את שלהם, ואני נאבקתי בשארית כוחותי בשינה שאיימה לעטוף ולאסוף אותי למחוזותיה בכל רגע. צבטתי את עצמי, התנדנדתי מרגל לרגל, ניסיתי ללעוס קצת במבה ולראשונה בחיי נוכחתי כיצד ניתן לבצע את כל הפעילויות הללו ממש מתוך שינה. אני זוכר איך בשלב של חצי הכרה התחילו להופיע סביבי דמויות חיילים אוחזי נשק, ספק זזות ספק פסלי אדם. הזמן כאילו עצר מלכת. לרגעים הבנתי שאלו צללים של עצים או שיחים, ברגעים אחרים הצללים חזרו להיות אנשים חיים.
בכנס אייקון התחדשות 2011 העברתי הרצאה בשם “התנועה הספקנית - תמונת מצב". לטובת מי שלא היה, ולאלו שלא הספיקו לרשום את שלל ההמלצות וההפניות מיועדת רשומה זו.
כאשר אנו אומרים “ספקנות” רובנו חושבים על סוג הספקנות הנקרא “ספקנות פילוסופית”. זוהי הספקנות המטילה ספק בקיומו של ידע מוחלט והיא בודקת את מקורו, טבעו, גבולותיו וסוגיו של הידע. לעומתה, הספקנות אותה מייצגת התנועה הספקנית נקראת “ספקנות מדעית”. לפי הספקנות המדעית, אף כי איננו יכולים להגיע לרמה של אמת מוחלטת, ניתן לאשרר טענות אמפיריות (שניתן לבחון בניסויים) בהסתמך על סבירות היתכנותן. הספקנות המדעית מהווה דרך חיים וצורת חשיבה המיישמת את עקרונות השיטה המדעית. השיטה המדעית הינה דרך לאיסוף מידע מדיד, בניסויים שאפשר לחזור עליהם. מסקנות נובעות מביסק לוגי ולאחר נסיון להפריך אותן.
פתח דבר
פיגועי ה-11 בספטמבר תוכננו על ידי הממשל האמריקאי. או על ידי עשירים אמריקאים. או על ידי המוסד הישראלי. חייזרים כבר ביקרו בכדור-הארץ אך כל ממשלות העולם הניחו את חילוקי הדעות בצד והתאגדו בכדי להסתיר זאת מהציבור. במיוחד ממשלת ארה"ב. הנחיתה על הירח זויפה וצולמה באולפן. אלביס פרסלי חי. פול מקרטני מת. סרק, סרק – מזימה ימנית, אהה לא, שמאלנית דווקא. עולמינו אפוף בשלל תאוריות קונספירציה[1].
השאלה שאני שאלתי את עצמי היא: האם ישנן תיאוריות קונספירציה במדע, ואם כן, האם יש קשר ביניהן? התשובה שלי היא כן ולא. אנסה להסביר בעזרת שתי דוגמאות.
המחצית השניה של המאה ה-19. ההבנה שרב המחלות נגרמות על ידי מיקרו-אורגניזמים (למשל חיידקים) הולכת ומתקבעת. בתחילת דרכה היתה תיאורית החיידקים-כגורמי-המחלות שנויה במחלוקת, אך לקראת סוף המאה ה-19 הוכחה מעל לכל ספק. התיאוריה הובילה, בין היתר, להבנה בחשיבותה של ההיגיינה, לאנטיביוטיקה ולפיתוח החיסונים. למרות תרומתם של אנשי מדע רבים לפיתוחה, שני אנשים יזכרו כמייסדיה של התיאוריה וכאלו שהביאו לקבלתה בקרב הקהילה המדעית: לואי פסטר (Pasteur) ורוברט קוך (Koch).
אחת מהתנועות הפסוודו-מדעיות הגדולות והמשפיעות בעולם היא התנועה הבריאתנית. הבריאתנים, למי שלא יודע, מאמינים שהאבולוציה הטבעית לא התרחשה או לפחות לא היתה אחראית לרוב מגוון החיים שאנו רואים בטבע. בין האינטלקטואלים הבריאתנים יש המחזיקים במגוון דעות ובמגוון מידות של הכחשת מדע, אבל רוב הבריאתנים הם פשוט אנשים שמאמינים בגרסה פונדמנטליסטית של דת כלשהי, וחושבים שסיפור הבריאה שלה, ולא האבולוציה הטבעית, הוא שהביא את מערכות החיים למצבם הנוכחי. הכוח המניע הבולט מאחורי התנועה הבריאנית היא אסופת כתות נוצריות פונדמנטליסטיות שמרוכזת בעיקר בארצות הברית. אנשים אלה מאמינים בדרך כלל שכדור הארץ, על כל החיים שבו, נוצר במהלך שישה ימי בריאה מתישהו לפני 6000 שנים לערך -כמה אלפי שנים אחרי שבוית הכלב על ידי בני אדם מודרנים מבחינה אנטומית לפי המחקר הפליאואנתרופולוגי.
אחד הארגונים המובילים את החזית ה-"אינטלקטואלית" של תנועת הבריאתנות האמריקנית (והעולמית) הוא ארגון בשם מכון דיסקברי. מכון דיסקברי הוא מכונת יחסי ציבור פוליטית משומנת ומתוקצבת היטב. הוא מעסיק מספר גדול של אקדמאים ומקדם היפותזה שנקראת תכנון תבוני. חברי המכון ותומכיו טוענים שהתכנון התבוני הוא מדע לגיטימי. אנשי הקהילה המדעית טוענים שמדובר בלא יותר מהפסוודו מדע הבריאתני הידוע. ארגון דיסקברי נתקל בלא מעט קשיים ונפל בלא מעט בורות בנסיונותיו לטעון שהתכנון התבוני בו הוא תומך הוא משהו שונה מהמשך תנועת הבריאתנות בשם אחר (או "בריאתנות בטוקסידו זול" כפי שטוענים חלק מהמתנגדים בלעג). אחת המפלות הגדולות הגיעה בשנת 2004 כאשר בית משפט פדרלי קבע שהתכנון התבוני הוא בריאתנות. באותו משפט גם נחשפה העובדה שהספר אותו דחף מכון דיסקברי כספר ללימוד תכנון תבוני לילדי בית ספר, הוא ספר בריאתנות שהמילים "בריאה" ו-"בורא" הוחלפו בו ב-"תכנון" ו-"מתכנן" (ולא בצורה מאוד מקצועית). עוד בקשר לזה כאן (שימו לב בעיקר לשני הגרפים שמראים את השינוי במספר הפעמים שיש שימוש בטרמינולוגיית "בריאה" מול טרמינולוגיית "תכנון". השינוי הגדול מתרחש בדיוק בשנה שבה בית המשפט העליון בארצות הברית הכריע כי הבריאתנות היא לא מדע אלא דת ואסור ללמדה בשיעורי מדע בבתי ספר ממלכתיים).
יש האומרים שמכניקת הקוונטים היא מבחן. אם מישהו טוען שהוא מבין אותה זה סימן שהוא לא חשב עליה מספיק. זה מזכיר את הסצנה בסרט "היהודי הטוב" של האחים כהן שבה מנסה סטודנט כושל בקורס במכניקת הקוונטים להסביר למרצה שלמרות שנכשל בבחינה הוא כן הבין את התורה, את החתול של שרדינגר ואת הכוונה הכללית. המרצה, בצר לו, נאלץ להסביר שאין בעצם מה להבין, החתול הוא רק אלגוריה (אם נדייק, ניסוי מחשבתי) וכל השאר זה מתמטיקה.
מעקרונותיה הבסיסיים של מכניקת הקוונטים נגזרות שלל תובנות הנוגדות את האינטואיציה שלנו אשר נובעת מניסיון החיים. אחד הגורמים המרכזיים שיוצרים בלבול בקרב הציבור בנוגע למכניקת הקוונטים נובע מחוסר הבנה של עקרון אי הוודאות של הייזנברג. ברשימה זאת אנסה להראות שהסְברה המקובלת - שעקרון זה בא להסביר שהעולם הינו אקראי ואינו ניתן לחיזוי, אינה נכונה, כי זה כלל אינו הנושא בו הוא דן.
ראשית, אנסה להסביר את עיקרון אי הוודאות דרך אנלוגיה פשוטה. דמיינו שאתם רוצים למדוד את מהירות נסיעתה של מכונית. דרך פשוטה לעשות זאת היא לסמן בעזרת שני קונוסים קטע דרך, אותו תעבור המכונית בנסיעה. צופה ימדוד בעזרת שעון עצר את זמן הנסיעה. על ידי חלוקה של המרחק בין הקונוסים בזמן הנסיעה, ניתן לחשב בקלות את מהירות הנסיעה של המכונית. דיוק המדידה נתון על ידי דיוק מדידת המרחק בין הקונוסים ודיוק התגובה של הצופה בלחיצה על שעון העצר (דיוק מדידת הזמן). ניתן לשפר את דיוק מדידת המהירות בקלות על ידי הגדלת המרחק בין הקונוסים. שגיאות מדידת המרחק והזמן לא ישתנו אך יקטנו באופן יחסי לערך המדידה.