ספקנות?

יאיר מור שבת, 24/4/2010, 13:59

בפוסט הזה, הראשון שלי בשפינוזה, אסביר על הגישה הספקנית, למה זה טוב לנו וגם אספר בקצרה על הקהילה הספקנית.

הספקנות היא גישה שרואה את העולם כמקום שעליו חלים חוקי ההגיון ושבעזרתם ניתן לבסס תאוריות מדעיות שמסבירות את כל התופעות סביבנו. הגישה הזו אומרת שלא מספיקים לנו החושים כדי לעמוד על טיבן של התופעות שקורות סביבנו אלא שעלינו להסתמך על מחקר והגיון כדי לקבל תמונה אמיתית על העולם. כל זה נשמע טוב ויפה, ורוב הקוראים לא ימצאו את המשפט הזה חדשני במיוחד. אז מה זה אומר להיות ספקן?

כולנו למעשה ספקנים. כל אחד מאיתנו. בחיי היומיום שלנו אנחנו סופגים כמויות אדירות של מידע שאנחנו צריכים לעבד ולאחר מכן להעזר בו כדי להחליט החלטות ולעשות ומעשים. זה יכול להיות מזג אוויר סגרירי שגורם לנו להחליט אם לצאת מהבית עם מטריה ומעיל, פרסומת שראינו שגרמה לנו לקנות איזה מוצר או כתבה בחדשות ששינתה את דעתנו בקשר לנושא מסוים. הספקנות נכנסת בדיוק בין שלב אגירת המידע לשלב קבלת ההחלטה. כשאתם מסננים מידע כי אתם חושבים שהוא מטעה או שמקורו אינו מהימן - אתם למעשה ספקנים. כשאתם בוחרים להאמין למשהו שלא נשמע הגיוני בלי שבדקתם אותו וקיבלתם הוכחות מספקות לכך שהוא עובד - אתם לא ספקנים. 

בתור דוגמה טובה לספקנות אפשר להסתכל על המדע. התיאוריות המדעיות, למשל, בוחנות תופעה מסוימת ומציעות לה הסבר ולפעמים אפילו תרחישים עתידיים (תחזיות). הן מתעדכנות מפעם לפעם בהתאם להתפתחויות חדשות בעולם המדע ולפעמים אף מאבדות כתוצאה מכך את אמינותן ונזנחות לחלוטין. האנשים ששוללים את יעילותה של השיטה המדעית נוהגים להציג שלל טענות שהמרכזיות שבהן היא שחוסר הקביעות והשינויים שחלים בעולם המדע מעידים על החוסר באמינותו. אך למעשה "חסרון" זה מהווה את היתרון הגדול ביותר שלו - היכולת של המדע להשתנות, להתעדכן, לגלות טעויות ולבסוף להציג רעיונות הרבה יותר נכונים היא הגדולה שלו, ושבזכות תכונה זו המדע התפתח, קידם ותרם לאנושות במהלך מאתיים השנים האחרונות. 

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לתיאוריה מדעית שעברה ועוברת גלגולים היא תורת האבולוציה והברירה הטבעית, שאת גלגולה המודרני הגה לראשונה דארווין באמצע המאה ה-19. מאז עוברת התיאוריה המון שינויים וגלגולים בהתאם לתגליות חדשות במגוון תחומים במדע וכיום היא מתארת, בגיבוי של אלפי ממצאים, את המוצא שלנו ושל בעלי חיים אחרים באופן נרחב ובפירוט רב. בעזרת התיאוריה אף משתמשים כדי לחזות איך יראו החוליות החסרות שעוד לא גילינו. בינתיים, זה עובד נפלא.

הקהילה הספקנית עוסקת בעיקר בהפרכת מיתוסים ובחינה מחדש של אותן תופעות שרובנו נוטים לקבלן כעובדות מדעיות וגם מפריכה את מה שמקובל לחשוב על תופעות בתרבות הפופולארית. כחלק מזה, היא לפעמים נכנסת לעימותים עם גורמים שמעודדים שימוש בשיטות רפואיות שיעילותן מוטלת בספק. הקהילה הספקנית דוגלת בשימוש בחשיבה ביקורתית כדרך להבנת העולם וכלי יעיל גם בהחלטות שאנחנו עושים בחיי היומיום שלנו. הקהילה מורכבת בעיקר מאנשי מדע ורוח, אבל לא רק. הרבה אמנים, כגון זמרים ושחקנים, משפיעים על הקהילה ומחוצה לה בטלויזיה ובאינטרנט. בפוסטים מאוחרים יותר אכתוב בהרחבה על אנשים אלה. גם בישראל מתפתחת קהילה של ספקנים, שאת מפעלה אפשר כבר לראות בפודקאסטים ומפגשי ספקנים בפאב.

אבל כמו כל דבר בחיים, גם לספקנות יש מידה. שלא תחשבו שהספקן הוא איזה ציניקן מריר שכל היום רק מהרהר ושולל כל דבר שלא נראה לו. להיפך. הספקנות מעשירה את החיים שלנו בכך שהיא מציעה לנו את הדרך הטובה ביותר ללמוד על כל העולם המרתק הזה שמסביבנו בלי לתייג אותו באופן אבסולוטי או "מוחלט" ובכך תמיד להשאר פתוחים לשינויים ולבחור את הסברה המתקבלת ביותר על הדעת.

תגובות

גולשי ynet: ברו... ראשון, 2/5/2010, 15:03
[...] רוצים לדעת יותר טוב מה זה ספקנות, אתם מוזמנים לקרוא את מה שיש ליאיר להגיד על זה. ואנחנו נפגשים גם מחוץ לעולם הוירטואלי: המפגש הבא של [...]

הוספת תגובה