על יוג'יני סקוט שמעתי לראשונה בראיון בפודקאסט המדריך לספקן. בקהילה הספקנית הבינלאומית היא סוג של סלבריטי בגלל מפעלה הבלתי פוסק כנגד גופים דתיים שרוצים לדחוף לשיעורי המדע בבתי ספר לימודי דת שמרניים, כגון בריאתנות. היא ידועה כסמכות בתחום התכנון התבוני ואחת מהמבקרות החשובות של תורה זו.
יוג'יני השלימה דוקטורט באנתרופולוגיה פיזיולוגית (תת-תחום באנתרופולוגיה שעוסק בחקר האדם מבחינה אבולוציונית) באוניברסיטת מילווקי. היא החלה להתעניין במחלוקת בין בריאתנות לאבולוציה לאחר שצפתה בדיון בין אחד המרצים לבריאתן באוניברסיטת קנטקי ב-1974. את הקריירה שלה כלוחמת למען האבולוציה היא החלה כאשר יצאה נגד החלטה ללמד בריאתנות בבתי ספר בעיר לקסינגטון שבקנטקי בתחילת שנות ה-80. באותה התקופה, ובהשפעתם של אנשים אחרים מהקהילה המדעית שהלכו בדרך דומה לזו של יוג'יני, הוקם בקליפורניה ה- NCSE, המרכז הלאומי ללימודי מדעים, שמטרתו להלחם באלה שרוצים לקדם את הבריאתנות על חשבון המדע. בשנת 1987 מונתה יוג'יני להיות המנהלת בפועל של הארגון.
אחד העימותים המפורסמים שבו תרמה יוג'יני את חלקה הוא במשפט דובר, שבו שמשה כיועצת בענייני מדע וחינוך עבור התביעה. המשפט התרחש ב- 2005 בעיירה דובר שבפנסילבניה והיה המקרה הראשון שבו הוצגה בפני מערכת המשפט תיאורית התכנון התבוני כתחליף לתורת האבולוציה שאמורה להסביר את מקור החיים (עד אז היו נסיונות להציג את הבריאתנות כתחליף לא מדעי שצריך לשלב במסגרת לימודי מדעים). התובעים הצליחו לשכנע את השופט שתאוריית התכנון התבוני אינה תחום מחקר במדע ושהיא למעשה בריאתנות במסווה וששילובה במסגרת לימודי המדע מפר את הסעיף בחוקה שעוסק בהפרדה בין דת למדינה.
על מאבקה בהכרתו של הציבור במדע זכתה יוג'יני במספר פרסים, ביניהם פרס שרות הציבור שאותו קיבלה ב-2002 מה- National Science Board, עבור "קידום חשיבות המדע, השיטה המדעית ולימוד המדע וחשיבות האבולוציה בעיני הציבור". ב-2009 היא זכתה בפרס סטפן ג'יי גולד מהחברה ללימודי אבולוציה על "מפעלה להסברת האבולוציה לציבור".
יוג'יני הוציאה שני ספרים שעוסקים במחלוקת בין אבולוציה לבריאתנות בכלל ולימודי בריאתנות בבתי ספר בפרט. הראשון, "אבולוציה נגד בריאתנות: הקדמה" יצא ב-2004 ואת השני "לא בבית ספרנו: למה תכנון תבוני לא מתאים לכיתה" שאותו כתבה ביחד עם גלן בראנץ' מה-NCSE.
יוג'יני סקוט נלחמת בעיקר על דעת הציבור. היא יודעת שלא משנה כמה נכון וצודק החינוך למדע, הוא אינו יכול להתקיים בלי דעת קהל תומכת. מפעלה של יוג'יני מעורר השראה ומזכיר שחינוך והשכלה הם לא דברים מובנים מאליהם ושלפעמים צריך להלחם כדי לשמר אותם.
תגובות