לפני
שלוש שנים בערך אירגנו הבנות במשרד ערב משותף. נשנשו משהו, שתינו יין אדום, ובתוכנית האומנותית: הסרט "הסוד", שהיה אז בשיא ההייפ שלו.
למי שפספס, ה"סוד" הוא שהמחשבות שלך - כן, שלך – מעצבות את הייקום, ולכן אם רק תוכל לשנות את מחשבותיך ולהתמקד בדברים שאתה רוצה שיהיו לך - הייקום ייסתדר ככה שיהיו לך אותם. בשלב שבו אני ראיתי את "הסוד", הוא כמובן כבר לא היה סודי ביותר, אלא ספר שנמכר ליד הקופה בסטימצקי וסרט שאפשר לראות ביוטיוב.
אחרי הצפיה, על שארית היין, דיסקסנו את "הסוד". אחת הבנות, תל-אביבית, סיפרה איך כל פעם שהיא באה הביתה היא מתרכזת בלחשוב "שתהיה חניה", ואיך, אכן בדרך כלל מתפנה לה חניה (בסופו של דבר). אחרת סיפרה איך היא מאמינה שקיבלה ירושה קטנה כשהיתה במצב כלכלי רעוע "כי חשבה על זה בצורה חיובית".
זה לא היה פופולרי, בחדר ההוא, לשאול מה ייקרה אם כל אחד ממיליון הנהגים באזור המרכז ייחשוב, ממש חזק, באותו זמן, שהוא רוצה חניה. או להזכיר שבכל דקה מתפנות עשרות או מאות חניות בתל-אביב, ושזה די נדיר להסתובב כל הלילה בלי למצוא חניה. זה לא היה פופולרי לשאול, ואני לא שאלתי.
בערב ההוא, כמו אחרון הנבדקים של סלומון אש, שכנעתי את עצמי שכל הקוים באותו אורך.
כמה חודשים אחרי זה התחלתי להקשיב לפודקאסט "מדריך הספקן לייקום" ולהחשף לתנועה הספקנית בארצות הברית ובבריטניה. גיליתי שלגישה שלי לעולם – הגישה שהיתה לי תמיד, מלידה או מחינוך – יש שֵם: ספקנות. גיליתי שיש קהילה של ספקנים. נזכרתי שלגיטימי להטיל ספק בטענות של "הסוד". בעצם זה לא רק לגיטימי, זה הדבר הנכון לעשות.
בימים אלה מתארגנת קהילת הספקנים גם בישראל. כחלק מזה, אנחנו משיקים היום את האתר הזה, אתר הספקנים הישראלי. אנחנו רוצים להשיג הרבה דברים: להיות מאגר ידע; להקנות כלים לחשיבה ספקנית ומדעית; להיות מקום לשאול בו; לייצר דיון פעיל; להיות שער לאינטרנט הספקני עבור דוברי עברית; לחבר בין הספקנים בישראל לתנועה הבינלאומית, ועוד ועוד.
אבל דבר ראשון, לפני הכל, אנחנו רוצים להיות בית ומקום מפגש לקהילה הספקנית המתהווה בישראל. קהילה שתזכיר לכם להסתכל על העולם בראייה ספקנית ולאמץ את עקרונות החשיבה המדעית.
בשלב זה האתר הוא בעיקר בלוג, שיהיו בו מספר כותבים קבועים וגם כותבים אורחים, ושיעסוק בכל הנושאים הנוגעים לספקנות ולמדע. יש לנו המון תוכניות מצוינות (אנחנו מקווים) להמשך. אנחנו מזמינים אתכם להרשם לאתר ולהגיב על הכתובות (ניתן להגיב גם ללא הרשמה). כדאי לכם גם להתמנות לעדכונים ב-RSS, להעריץ אותנו בפייסבוק ו/או לעקוב אחרינו בטוויטר. מי שרוצה לתרום כתבות לבלוג באופן קבוע או חד פעמי ומי שרוצה לסייע לאתר בדרך אחרת, יכול לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת קשר. אתם מוזמנים להשתמש בטופס גם להצעות ומשובים מכל הסוגים.
אז בפעם הבאה שהחברים שלכם מספרים לכם על נפלאות "הסוד" או סתם על הצלחות הקורא בכף יד החביב עליהם, במקום לחפור להם על קריאה קרה או על הטיית הזמינות, פשוט תזמינו אותם לבוא לפה.
לקריאה נוספת:
כל הזכויות שמורות לאתר ולכותבים.

תגובות
ניקולאס טאלב ("ברבור שחור") קורא להטיית הזמינות בשם המוצלח הרבה יותר והמדעי הרבה פחות Narrative Fallacy. מה שמעלה כמובן את השאלה האתת של שימוש בטכניקות שיווק, הטיות קוגניטיביות בפני עצמן, להסברת סקפטיות. אני אגב בעד.
ברכות חמות! שתי הצעות:
-חסר לי כפתור "ראשי" או "לבלוג" למעלה, ליד כפתורי "מהי ספקנות", "ספקנים בפאב" וכן הלאה. אם אני לוחץ עליהם, לוקח לי כמה רגעים להבין שאני צריך ללחוץ על הלוגו הראשי של "שפינוזה" כדי להגיע חזרה לעמוד הראשי.
-לגבי פינת ההמלצה: מה עם "מוטל בספק"? כמובן שזה יכול להיות שם לכל פינה שהיא כאן...
ושוב ברכות ובהצלחה.
אני חושש שהבחירה בפוסט הזה ככתבת פתיחה אליה מופנים הגולשים החדשים באתר אינה טובה.
ההתמקדות של הפוסט הזה בסוד יכולה ליצור אנטגוניזם אצל קוראים מזדמנים (וגולשים פוטנציאלים) שאולי מאמינים בסוד ברמה כזו או אחרת אך אלו יהיו הדברים הראשונים שהם יקראו באתר.
כמו כן, ההתמקדות בסוד יכולה ליצור את הרושם שרק סביב הפרכתו או הספקנות כלפיו נבנה האתר כולו.
אני חושב שהפוסט של יאיר, על אף שהוא אישי פחות ו"כבד" יותר, עושה עבודה טובה יותר בהצגת הספקנות לקורא ולדעתי הוא מזמין יותר.
@נועם: תודה על המשוב.
אני חושבת שיש אנשים שמעדיפים סיפורים אישיים ויש אנשים שמעדיפים הסברים תאורטיים. יש אנשים שמגיעים לספקנות מתוך תחושה של גילוי עולם חדש של צורות חשיבה, ויש אנשים שמגיעים לספקנות מתוך תחושה של איום מהחשיבה המאגית שמציפה אותנו. מבחינה זאת הפוסט של יאיר והפוסט של משלימים אחד את השני. אין ברירה אלא להמליץ לאנשים לקרוא את שניהם...