מאז השקת "שפינוזה" אני מקבלת לא מעט תגובות ומשוב. שזה מצוין, תמשיכו ככה. מה שאתם מוזמנים בהחלט להפסיק להגיד לי שאתם לא אוהבים את המילה "ספקנות" ושאנחנו צריכים להחליף את השם. באמת שאין צורך, אני מסכימה לחלוטין שהמונח "ספקנות" (וגם סקפטיות/סקפטיסיזם) הוא מונח מחורבן.
בדיבור יומיומי, למונח ספקן יש מטען שלילי. הוא קשור לציניקניות, פאסיביות והטלת דופי. לא הערכים האידאליים שהייתם רוצים לקשור למותג בתחילת דרכו. שלא לדבר על כל האנשים שחושבים בעיקר על המערכון "עוד באירופה" של החמישיה הקאמרית (שבו, כזכור, "הוא היה חרא של בן-אדם").
אבל בואו נלך מעבר למשמעות העממית. האם באמת במרכז תפיסת העולם הספקנית עומדת הטלת הספק? אנחנו עוסקים בחיפוש אחרי העובדות, בהבנת המציאות. אנחנו חושבים שיש דרכים יותר טובות מאחרות להגיע למטרות האלה. אנחנו עוסקים בחקירה, ניתוח, בחינה, בדיקה. אנחנו עוסקים בראיות. הספק הוא מרכיב חשוב, מבחינה זו שכל דבר יכול להיות מוטל בספק ופתוח לבדיקה בכלים שיש בידינו. אבל אני ממש לא חושבת שהספק הוא לב העניין. 
במובן הזה, המונח הלועזי סקפטיות, שגזור מהשורש היווני שמשמעותו חקירה, הוא יותר טוב. אבל גם "סקפטיות", כמו "ספקנות" יכול להיות מזוהה דווקא על ידי אנשים משכילים עם זרמים פילוסופיים שדגלו בזה ששום סוג של ידע אינו אפשרי. אני לא מפרטת בנקודה הזאת כי אני לא בקיאה בהיסטוריה של הפילוסופיה. אבל השורה התחתונה היא שמכל כיוון שננסה לתקוף את זה, נגיע למסקנה שהמונח ספקנות הוא עקום.
אז למה בכל זאת אנחנו תקועים עם המונח הזה? משתי סיבות. הראשונה היא שספקנות היא התרגום המקובל של סקפטיות/סקפטיסיזם, שהוא מונח שצבר תאוצה לתיאור התנועה המקבילה בארצות הברית ובמקומות אחרים. גם שם המונח הזה דורש הסברים והתנצלויות, וגם שם יש אנשים שמעדיפים להגדיר את עצמם בכותרות אחרות. אבל זאת תנועה שקיימת ויש לה מסה קריטית, ולא מעט ישראלים עוקבים אחרי הפעילות הזאת ומזדהים איתה. הסיבה השניה היא שקשה לחשוב על מונח אחר שיעבוד טוב בעברית. לדוגמה, המונח חשיבה ביקורתית הוא תחליף טוב למונח ספקנות (בעיני), אבל מה שם העצם המתאים לאדם שמאמץ צורת חשיבה כזאת? "חושב ביקורתי"? לא טוב, כי המילה "חושב" לא משמשת כשם עצם בעברית.
אז אנחנו תקועים עם מונח מטעה וקשה לשיווק. אבל מה שלא הורג מחשל. אנחנו צריכים להתייחס לזה בתור אתגר, מנוף לשיחה, משהו שצריך להסביר לאנשים. האמת היא שאיך שלא נקרא לעצמנו, בסופו של דבר נצטרך להסביר לאנשים מי אנחנו ומה אנחנו רוצים מחייהם. מבחינה זאת, להצליח לגרום לאנשים להבין את המונח "ספקנות" כמו שאנחנו מבינים אותו, זה חלק מהעבודה שלנו.
תגובות
ביקורתני?
מבחינתי, הגישה הזו מגיעה מצורך להבדיל בצורה ברורה בין עובדה לדעה שמוצגת כעובדה. לכן אציע את המילה "עובדני" (עם שורוק בו'. תהרגו אותי, לא מצליח לנקד).
יכול להיות יותר גרוע. בארצות הים ה-"סקפטים" למרות הבעייתיות של המונח דווקא נחשבים החמודים והצמריריים יותר בחבורה. הרבה אנשים מעדיפים להגדיר את עצמם כספקנים או אגנוסטיים, העיקר להמנע ממונח המוות "אתאיסטים". אם אתה מוגדר אתאיסט אז גמרת את הקריירה אצל הרבה אנשים שכבר לא יקשיבו למילה שיוצאת מהפה שלך. לי אין בעיה לא עם ספקנות ולא עם אתאיזם. אני גם זה וגם זה. אבל אם מחפשים מונח חיובי ולא שולל למה שאני (אנחנו) אז גם כאלה לא חסרים. רציונליסטים, לדוגמא. אבל כמובן שעל זה יתלוננו שזה "יהיר" כי מה, אלה שחולקים הם לא רציונלים? (בד"כ הם לא). או נטורליסטים, שעל זה אין ממש מה להתלונן כי זה בסך-הכל אומר שאנחנו מאמינים שהעולם הטבעי הוא המקום לחפש הסברים. אבל אולי גם על זה יתלוננו כי למה לפסול את העל טבעי? (כי זה מונח חסר פשר זה למה). פיסיקליסטים זה כמו נטורליסטים רק עם ספין יותר מודרני מדעי. אני אוהב את המילה הזו. וכמובן יש גם את הברייטס. בעצם, אולי יש אפילו יותר מדי מילים לבחור מהן.
יש כמה מונחים די נרדפים זה לזה, חלקם מוצלחים פחות. לפני כמה שנים קמה התנועה החו"לית "brights" - שניסו באיזשהי דרך מתחכמת להתרחק מהסטיגמה של האתאיזם ובחרו במונח שלא רק כולל בתוכו הכחשת דת, אלא גם יומרה להיות טובים יותר מכולם.
בתור "קהילה ספקנית", אנחנו לא קהילה של אתאיסטים או אפילו של הומניסטים חילונים. למעשה, אין כל מניעה שמאמינים יהיו חלק מהתנועה הזו. ספקנות כפי ש"ייבאנו" אותה מאמריקה היא בסה"כ גישה אנטי-פסאודו-מדעית ואנטי-בולשיט. אנחנו לא צובעים את המוסר שלנו ב"ספקנות" או את הגישה שלנו כלפיי בורא ייקום פוטנציאלי. אני מוכן להמר על מספר גמלים, אבל, שמרבית אם לא כל הספקנים הישראלים הם או אתאיסטים או דאיסטים. כל מה שצריך זה להטיל ספק על דבר אחד נוסף.
היום גיליתי את האתר, מזל טוב! אבקש רק אם אפשר שתשחררו את הטקסט המלא ברסס ולא גירסא מקוצרת!
לגבי השם - אכן, גם לי מוזר שאנשים "אלרגיים" למונח, אבל יש בהחלט בעיה דומה גם בארה"ב, בה אנשים שמטילים ספק בחיסונים או מעלים תיאוריות קנוניה של הסתרת חייזרים ע"י הממשל - גם אלו קוראים לעצמם לפעמים "ספקנים".
אהבתי את כינוי הגנאי שהדביק לקהל שלנו אחד מהיועצים של הנשיא בוש: "the reality-based community", אין לי בעיה להיות עובדתי, ראייתי, מציאותי וכולי. "מפגש מציאותיים בפאב", מה רע? :)
@עירא: "מציאותיים" זה גאוני ביותר.
לגבי ה-RSS, נבדוק את זה.
גם אני חושב ש"מציאותיים" הוא שם קולע מאוד, אבל מציע כשדרוג את "מציאותנים".
כדי להבדיל מסתם אדם שהוא "מציאותי" בתחומים שונים של חייו (מקביל גם ל"מעשי, ריאלי, הגיוני") , השם "מציאותן" מלמד על יחס מיוחד של בעל השם למציאות. בניגוד לאדם המציאותי, שפשוט מחובר למציאות שסביבו, המציאותן מכתיר את המציאות בחשיבות עקרונית.
כיוון נוסף שכדאי לחשוב עליו, ובוודאי שהוא עדיף על "סקפטיות" הוא "הנאורות-החדשה". השם הזה מחבר אותנו מיד לשורשים המפוארים של המדע בעידן המודרני, למסורת מסויימת של מחשבה המתנערת מחשיכת האמונה העיוורת וזורקת אור בוחן על המציאות ככלי להכרתה.
אמת, קשה לגזור שם תואר שמצלצל היטב בעברית עבור מי שדוגל הנאורות החדשה - "נאור-חדש" זה לא טוב, "ניאו-נאור" זה כמעט רע. אבל אני בטוח שנוכל להסתדר באופן מילולי, ואחרי שהמושג "הנאורות החדשה" ישתרש בתודעה יוכלו אנשינו לזהות את עצמם פשוט כנאורים, ואנשים ידעו למה הכוונה.
ועוד עניין אחד - הבחירה בשם "נאורות" יש בה יותר מקורטוב של התנשאות.
האמת? זה קולע מאוד להרגשה שלי.
הרבה יותר מסקפטיציזם, בכל אופן.
כיוון שאולי המאמר המוצלח ביותר (לטעמי) על ספקנות קיבל את הכותרת המאוד מדוייקת "על הוודאות" אפשר אולי להגדיר את התנועה כמחפשי וודאות ? כמובן שההגדרה של וודאות במקרה זה תהיה צריכה להיות סובייקטיבית, אבל החיפוש אחר וודאויות סוביקטיביות (מה שאנחנו מקבלים כוודאי או לא) נראה לי כמאפיין די מתאים למטרה של הקבוצה\אתר