אני חושב שהגיע השעה ליישור קו. היות שאני מתכוון לדבר על תורת האבלוציה, ראוי שאני אתחיל בלתת איזשהו בסיס ידע. זה גם משתלב טוב במטרה המוצהרת שלי שהדיון על אבולוציה צריך להיות מבוסס על פרטים ועובדות, וכדאי שהם יהיו כתובים פה שחור על גבי אינטרנט. אז כל מי שיודע את הנושא על בוריו, מוזמן לותר על הפוסט הפעם. אבל לכל השאר (ולמי שרוצה לחפש אותי בטעויות), הנה.
אבולוציה על ידי ברירה טבעית נשענת על שלושה עקרונות פשוטים:
- תורשה: בעלי חיים מתרבים ומורישים את תכונותהם לצאצאהם.
- שונות: התורשה אינה נאמנה לגמרי – לצאצא יהיו תכונות מעט שונות מלהוריו.
- ברירה: חלק מהתכונות עשויות לתת לפרט יתרון בסביבה מסוימת וספציפית – יכולת התרבות מהירה יותר.
התנאי השלישי הוא למעשה החלק של הברירה הטבעית בתורה, וזה שמועיד לסביבה את תפקידה המהותי. בסביבה אחת, נניח מדבר, יהיה יתרון לבעלי חיים בצבע חום בהיר – הם יטמעו בסביבתם, ולכן יוכלו להתרבות יותר מחיות בצבע בולט יותר שיטרפו. בסביבה אחרת לצבע הזה לא יהיה כל יתרון, אבל במדבר פרטים בעלי הצבע הזה יעמידו יותר צאצאים וכך ישתלטו על הסביבה הזאת.
זאת למעשה התורה כולה על רגל אחת. ההשלכה הראשונה של שלושת העקרונות הללו, שהייתה גם המוטיבציה המקורית של דארויין, היא שבהנתן זמן ארוך מספיק וסביבות מבודדות במידה מסוימת, פרטים ממין אחד עשויים להשתנות בצורה כזאת כך שהם יפרדו לכמה מינים שונים, כל אחד חי בסביבה מעט שונה. אבל ההשלכות של התורה וההרחבות עליה יכולים למלא ספרים שלמים וכמובן גם עושות את זה. בפוסטים הבאים אני אגע בחלק מהן, אבל מי שרוצה עוד קצת מידע כבר עכשיו, יכול לנסות את המאמר בויקיפדיה האנגלית מבוא לאבולוציה.
ובכל זאת, פרט אחד שראוי לשים לב אליו כבר עכשיו הוא אין דבר בתהליך האבולוציה הזה המבטיח שיפור או חתירה לעבר איזשהי תוצאה. כל מה ששלושת העקרונות שלעיל קובעים הוא שבהנתן מצב מסוים של האוכלוסיה בתנאים מסוימים, הרי שעם הזמן התכונות של פרטים באוכלוסיה שעוזרות להתרבותם יהפכו נפוצות יותר ויותר, ורק אלו. ושימו לב – עצם הופעת התכונה הטובה יותר הוא אקראי לגמרי, ועליו אין לסביבה כל השפעה (לפחות באבולוציה דארווינית קלאסית, אבל עוד על כך בפעם אחרת). כלומר – אין יותר סיכוי שחיה תלד צאצא חום במדבר, או שבגלל שהיא קפצה יותר, היא תלד צאצא עם רגלי קפיצה טובות יותר. השינויים הם אקראיים, וברמה של תורת האבולוציה הדארוויניסטית, אין שום משמעות למקור שלהם.
ולסיום אבחנה לגבי הגלובליות של התהליך הזה – למעשה כל דבר שיכול לקיים את שלושת התנאים שלעיל יעבור אבולוציה, ולא רק בעלי חיים. בדיוק מכיוון שההנחות של תורת האבולוציה הן כל כך פשוטות, המסקנות שלה הופכות להיות כלליות. דוגמא ידועה היא אלגוריתמים גנטיים בעולם המחשבים – המיועדים לפתור בעיה מסוימת על ידי שינוי איזשהו פתרון ראשוני במגוון דרכים אקראיות, בחינת איכות הפתרונות החדשים, בחירת הטובים שבהם ואז המשך שינויים שלהם וכן הלאה. כך אפשר להגיע לפעמים לפתרון טוב למדי לבעיות שלא יודעים כיצד לתכנן להם פתרון מהתחלה. וזה שוב מזכיר לנו במבט חזרה על הטבע את כוחה הגדול של האבולוציה על ידי ברירה טבעית – הגעה לפתרון מותאם למצב ללא שום תכנון מראש.
תגובות
אני אתנסח בצורה לא מדעית [ סליחה מראש ממי יחוש שלא בנוח] , אבל בכל אופן
מסתבר כי להשפעה של גנים מסויימים על הדור הבא יש תלות גם בסביבה שבה הם פועלים \ חיים, כלומר הם עשויים\עלולים לבוא לביטוי ב"חוזקה" גדולה\קטנה יותר בדור הבא כתלות מהשפעות חיצוניות \סביבה של הדור הנוכחי
מעניין איך אתה רואה זאת כחלק מה"עיוורון" של האבולוציה ורק נחשוב על כך שהסביבה יכולה להיות מוכוונת שיכלית עד לאחרונה אולי ללא מודעות ומעתה עם מודעות [ לעובדה זו]
על מה שיובל חושב על אפיגנטיקה (ההשפעה של הסביבה על התורשה) ועל הקשר שלה לאבולוציה אפשר לשמוע בראיון איתו בפודקאסט "הכוורת". בשתי מילים: יש התחלה של ראיות לזה שייתכן שמוטציות לא יהיו אקראיות לחלוטין, אלא יושפעו מהסביבה, ויש סיכוי שהדבר הזה משפיע על האבולוציה, אם כי זה עדיין לא הוכח.