אתאיזם 2.0: האומנם?
[זוית אחרת על הרצאת אתאיזם 2.0 מתפרסמת בפוסט של דפנה שיזף שמתפרסם במקביל, "אתאיזם 2.0: מה שספקנים יכולים ללמוד אולי מהדת"]
אתאיזם 2.0: מה שספקנים יכולים אולי ללמוד מהדת
[זוית אחרת על הרצאת אתאיזם 2.0 מתפרסמת בפוסט של עמית בן-בסט שמתפרסם במקביל, "אתאיזם 2.0: האמנם?"]
Mix & Matchלפני כמה חודשים קראתי מאמר על הבעייתיות של מחקר המח העכשוי. מאמר מעניין, אבל בעייתי. רציתי לדון בו, לנסח את החורים שמצאתי, לקבל אישור, או דווקא להשתכנע שאני טועה. יש תכנים כאלה, שקריאה היא חוויה פסיבית מדי בשבילם. זה הביא אותי לחשוב על המסגרת היהודית של בית המדרש, שבו נפגשים לקריאה משותפת ודיון, עם מורה, וגם ובעיקר ב"חברותות". לא כמו בתי המדרש החילוניים הרגילים, שבהם לומדים את "ארון הספרים היהודי". (גברים) יהודים "עושים זמן לתורה". מה שמדגדג לי הוא להקים בית מדרש שבו אפשר יהיה "לעשות זמן" לדארווין, פוקו, חומסקי: התוכן פתוח להצעות. מה שחשוב הוא שנגנוב את המסגרת: לימוד קבוע בקבוצות קטנות ובהדרכה, לא בשביל התעודה, אלא מסקרנות ועניין, לשם שמים.
חשבתי על זה כשצפיתי בהרצאת TED "אתאיזם 2.0" של אלאן דה-בוטון (אד"ב). תמציתה: הדתות הן מוסדות שהתפתחו כדי לתת מענה לצרכים אנושיים. לכן יש בדרכי הפעולה שלהן הבנה פסיכולוגית ששווה להתייחס אליה. ברור שאין אלוהים, שאין תחליפים על-טבעיים אחרים, שעיקרי האמונה לא מעניינים. זה לא אומר שאין בדתות שום דבר מועיל.
על הקשר בין פקקי תנועה למטרות התנועה הספקנית (טור דעה)
[הרשימה הבאה היא תמליל של הרצאה קצרה בת חמש דקות שהעברתי במסגרת 'הבמה הפתוחה' באירוע ספקנים בפאב תל-אביב בתאריך ה-17.01.12. שימו לב כי טור זה אינו טור מדעי אלא טור דעה. דעתכם אינה כדעתי? מצוין. טקבקו לי את הצורה!]
ניסוי באוקופונקטורה מלמד על יעילות השיטה?
"מחקר ישראלי: דיקור תורם להצלחת טיפולי פוריות" צועקת הכותרת של כתבה שהתפרסמה לאחרונה במדור הבריאות של ynet. לפי המחקר שנערך על-ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, טיפול בדיקור וברפואה סינית צמחית מסייע לנשים המנסות להכנס להריון בעזרת טיפולי הפריה.
מי שעוקב אחרי התנועה הספקנית אולי שם לב שאנחנו נוטים להיות ביקורתיים למדי בקשר לאפקטיביות של הרפואה הסינית לסוגיה, ובפרט בקשר לשיטת הדיקור הסיני. מצד שני הטענה העיקרית שמעלים ספקנים נגד רפואה אלטרנטיבית היא שאין מחקרים. איפה המחקרים? אנחנו תמיד שואלים. תראו את המחקרים ונשתכנע. ובכן הנה מחקר. אז בואו נבדוק אותו.
חמור קופץ בראש, או איך זה שאני עדיין משלם חשבון חשמל?
פוסט מתוך הבלוג החדש של אורן שעה, עד כדי קבוע.
ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין יעקב מרידור (מי שעתיד להיות שר הכלכלה בממשלת מנחם בגין שתקום) לרדיו והכריז כי הוא עובד עם מדען שהמציא מכונה לייצור אנרגיה ביכולת תפוקה אדירה ויעילות גבוהה ממה שהיה ידוע עד אז. הוא הסביר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן", או כמו שזה ייחרט בזיכרון הקולקטיבי: נורה שתאיר את כל רמת-גן [1].
ב-23 במרץ 1989 ערכה אוניברסיטת יוטה מסיבת עיתונאים בסולט-לייק סיטי. מטרת ההתכנסות: להכריז בגאון על כך ששני פרופסורים מכובדים לכימיה מהאוניברסיטה, מרטין פליישמן (Fleischmann) וסטנלי פּוֹנס (Pons), גילו מקור אנרגיה בלתי נדלה ושאינו מזהם. הם כינו אותו 'היתוך קר' משום שלטענתם הוא ייצר תהליך של היתוך גרעיני (בדומה למה שמתרחש למשל בשמש) בצורה פשוטה במעבדה.
אז איך יכול להיות שבסוף שנת 2011 אני עדיין משלם הון תועפות לחברת חשמל על ייצור והובלת חשמל לביתי? על כך ברשימה הבאה.
שקרים, שקרים איומים, ואינפוגרפיקה
ביום שישי האחרון תמונה מ"ישראל היום" החלה להסתובב בפייסבוק שלי. בהיותי עצלנית ידועה לא פתחתי אותה עד שיותר מדי מחברי חלקו את התמונה עם כותרות ציניות ומשעשעות. לאחר שהסתכלתי חשכו עיני, ולא רק בגלל הרקע הכהה.
יש כל כך הרבה עיוותים בגרף העמודות הקטן בתחתית התמונה עד שקשה לדעת מאיפה להתחיל, אבל נתחיל מההתחלה.
פינת ההמלצה: ספקנות באבטחת מידע
המבחן האמיתי של הספקן הוא לא בטחינה חוזרת של הנושאים ה"אהובים" עלינו (חיסונים, מיסטיקה, אבולוציה וכו'). המבחן האמיתי הוא היכולת להשתמש ב"ארגז הכלים" הספקני ב"חיים האמיתיים".
תראו לדוגמה את הבלוג של עפר שיזף (אנגלית), מומחה לאבטחת מידע (וגם, שם המשפחה חושף, אח שלי). עפר מסביר שאבטחת מידע היא אחד התחומים החמקמקים בהנדסה, שלעוסקים בו מתייחסים כמו גורואים, מדענים בחלוקים לבנים או גאונים פורצי מוסכמות, ושלא ברור אם הוא מבוסס על מידע אמפירי, שכל ישר או פולקלור. שאלות מוכרות לכל ספקן, בתחום לא מוכר.
על הזיות ושאר חוויות שלא מן העולם הזה
הזיה (הלוצינציה) היא מצב שבו אדם חווה במצב ערות חוויה שאינה קיימת במציאות (מציאות החיצונית למוחו הכוונה).
מצבים מעודדי הזיות כוללים: חסך שינה, סמים למיניהם, לחץ פסיכולוגי מתמשך, מיגרנות, חום גבוה, התייבשות, צום ממושך או מצב של חסך חושי (למשל אחרי כמה שעות בצינוק חשוך).
ההזיה הצנועה שלי: אני זוכר לילה ארור אחד בטירונות. לאחר התשה מצטברת של ימים רבים ומשהו כמו 3 שעות שינה בתחילתו של הלילה, מצאתי את עצמי יושב במגדל שמירה, אי שם בהרי שומרון, כשרק פנס כספית שנמצא בקרבת מקום מאיר את האזור באור כחלחל דלוח. תחושת האחריות מצד אחד והאיומים על ריתוקי שבת מצד שני עשו את שלהם, ואני נאבקתי בשארית כוחותי בשינה שאיימה לעטוף ולאסוף אותי למחוזותיה בכל רגע. צבטתי את עצמי, התנדנדתי מרגל לרגל, ניסיתי ללעוס קצת במבה ולראשונה בחיי נוכחתי כיצד ניתן לבצע את כל הפעילויות הללו ממש מתוך שינה. אני זוכר איך בשלב של חצי הכרה התחילו להופיע סביבי דמויות חיילים אוחזי נשק, ספק זזות ספק פסלי אדם. הזמן כאילו עצר מלכת. לרגעים הבנתי שאלו צללים של עצים או שיחים, ברגעים אחרים הצללים חזרו להיות אנשים חיים.
התנועה הספקנית - תמונת מצב
בכנס אייקון התחדשות 2011 העברתי הרצאה בשם “התנועה הספקנית - תמונת מצב". לטובת מי שלא היה, ולאלו שלא הספיקו לרשום את שלל ההמלצות וההפניות מיועדת רשומה זו.
כאשר אנו אומרים “ספקנות” רובנו חושבים על סוג הספקנות הנקרא “ספקנות פילוסופית”. זוהי הספקנות המטילה ספק בקיומו של ידע מוחלט והיא בודקת את מקורו, טבעו, גבולותיו וסוגיו של הידע. לעומתה, הספקנות אותה מייצגת התנועה הספקנית נקראת “ספקנות מדעית”. לפי הספקנות המדעית, אף כי איננו יכולים להגיע לרמה של אמת מוחלטת, ניתן לאשרר טענות אמפיריות (שניתן לבחון בניסויים) בהסתמך על סבירות היתכנותן. הספקנות המדעית מהווה דרך חיים וצורת חשיבה המיישמת את עקרונות השיטה המדעית. השיטה המדעית הינה דרך לאיסוף מידע מדיד, בניסויים שאפשר לחזור עליהם. מסקנות נובעות מביסק לוגי ולאחר נסיון להפריך אותן.
תיאוריות קונספירציה במדע – יש דבר כזה?
פתח דבר
פיגועי ה-11 בספטמבר תוכננו על ידי הממשל האמריקאי. או על ידי עשירים אמריקאים. או על ידי המוסד הישראלי. חייזרים כבר ביקרו בכדור-הארץ אך כל ממשלות העולם הניחו את חילוקי הדעות בצד והתאגדו בכדי להסתיר זאת מהציבור. במיוחד ממשלת ארה"ב. הנחיתה על הירח זויפה וצולמה באולפן. אלביס פרסלי חי. פול מקרטני מת. סרק, סרק – מזימה ימנית, אהה לא, שמאלנית דווקא. עולמינו אפוף בשלל תאוריות קונספירציה[1].
השאלה שאני שאלתי את עצמי היא: האם ישנן תיאוריות קונספירציה במדע, ואם כן, האם יש קשר ביניהן? התשובה שלי היא כן ולא. אנסה להסביר בעזרת שתי דוגמאות.
המחצית השניה של המאה ה-19. ההבנה שרב המחלות נגרמות על ידי מיקרו-אורגניזמים (למשל חיידקים) הולכת ומתקבעת. בתחילת דרכה היתה תיאורית החיידקים-כגורמי-המחלות שנויה במחלוקת, אך לקראת סוף המאה ה-19 הוכחה מעל לכל ספק. התיאוריה הובילה, בין היתר, להבנה בחשיבותה של ההיגיינה, לאנטיביוטיקה ולפיתוח החיסונים. למרות תרומתם של אנשי מדע רבים לפיתוחה, שני אנשים יזכרו כמייסדיה של התיאוריה וכאלו שהביאו לקבלתה בקרב הקהילה המדעית: לואי פסטר (Pasteur) ורוברט קוך (Koch).
