שפינוזה שואלים ועונים - שאלות ותשובות חדשות

תשובה לשאלה: האם תרחיש דמיוני על עולם שבו המדע יודע הכל הינו אוטופיה או דיסטופיה?

Wed, 30 May 2012 14:33:28 +0000

כיוון אפשרי שאפשר להתפלסף (כי זה כל מה שאפשר לעשות עם שאלות מסוג זה) על השאלה הוא מתוך מה שידוע לנו בוודאות-מתמטית, כלומר מתוך משפטים שהוכחו.

האחד אלו משפטי אי השלמות של גדל.ומשפט סקולם-לוונהיים. מכיוון שהם מאוד לא מובנים, וגם אני לא מבין אותם, אני לא ינסה אפילו להכנס לביצה של להסביר אותם. אני רק יגיד שהם רומזים לנו את הדבר הבא: הידע המדעי (זה שהושג בשיטה המדעית) מתואר תמיד באמצעות שפה כלשהי, בין אם זאת שפה מילולית ובין אם זאת מתמטיקה. גם אם כל מה שידוע הוא בן מנייה (כמו במקרה של הידע המדעי) תמיד יהיה קיים מודל שהוא בעוצמה גבוהה יותר...

זה אומר שלעולם לא נגיע לסוף הידע כי תמיד יהיו אמיתות שלא ניתנות לתיאור בשפתיינו, או משהו כזה....

לא הבנתם? גם אני לא.

תשובה לשאלה: רצון חופשי או דטרמיניזם: מה דעתכם?

Tue, 29 May 2012 16:26:25 +0000

אצטט משפטים של שפינוזה (האיש ולא האתר) בנושא:

"בני אדם סבורים שהם חופשיים מתוך שהם מודעים למעשיהם אך אינם מודעים לסיבות שהפעילו אותם."

"אם הייתם שואלים את האבן העפה, האם היא בחרה לעוף, קרוב לוודאי שהייתה משיבה בחיוב."

תשובה לשאלה: האם אפשר לחיות באושר בלי אהבה?

Wed, 25 Apr 2012 08:55:30 +0000

עם KY ורוחב פס סביר,כן!

תשובה לשאלה: איך הייתם מגדירים ספקנות בקיצור?

Sat, 10 Mar 2012 04:20:53 +0000

היכולת להבין שלא כל אחד באמת יודע כל דבר שהוא אומר, כולל עצמך.
אנשים טועים, משקרים, לא יודעים, לא מדייקים, לא מודים בחוסר ידיעתם.

תשובה לשאלה: האם להיות ספקן משמעו, בין היתר, להיות אתאיסט?

Sat, 10 Mar 2012 04:15:25 +0000

ספקנות לא אומרת בהכרח שהאדם יגיע למסקנה שאין אל.

אני אישית מכיר אדם דתי ספקן ואגנוסטי. עם השקפה די מיוחדת:

הוא מאמין בתנ"ך, אבל לא הרבה במה שהמציאו אחר-כך, ולכן, הוא כמעט ולא מתפלל
הוא מאמין באל, ושהאל רוצה שחוקי התנ"ך יתקיימו ע"י היהודים
אבל, החוקים בתנ"ך, כמעט כולם הם חוקים חברתיים, והחברה צריכה להקים מנגנוני משפט ואכיפה כדי להוציא את החוקים האלו לפועל. האל לא בוחר להעניש מישהו על חטא, אלא החברה צריכה לשפוט ולהעניש אותו.
אין חיים לאחר המוות, לפחות לא במשמעות המיתולוגית הרגילה, והאל לא מעניש על פשעייך, גם אם החברה לא תעניש אותך.

תשובה לשאלה: איך להעביר מסרים ספקניים דרך אומנות פופולרית?

Sat, 10 Mar 2012 03:47:50 +0000

George Carlin

http://www.youtube.com/watch?v=XAVdxsIY24A

אני חושב שהדרך שלו להסיק אבסורדים וסתירות מהדת (הנוצרית, אבל זה תקף גם ליהדות) מראים בחן ובהומור את התהליך המחשבתי שהספקן עושה כאשר הוא נתקל בזיבולי שכל גדולים כמו הדת

תשובה לשאלה: מה כתוב ברשימת המרכיבים?

Sat, 10 Mar 2012 03:15:39 +0000

במזון, אני כמעט תמיד קורא, ואף משווה בין חברות (כמו שטריליאן ציינה בתשובתה)
בגלל אימוני הכושר שלי ובריאות כללית, אז חשוב לי גם כמות הנתרן, שומן הטראנס ואחוז החלבון מסך הקלוריות של המוצר.
פחות מעניין התוספים E למיניהם, למעט רכיבים "רעילים" (שיעשו בעיקר כאבים עד שהכבד/כליות יפתרו מהם), מונוסודיום/גלוטמט (יש לזה השפעה גדולה על הטעם, ואולי על הבריאות (נושא לדיון בפני עצמו)) ורכיבים שלא מתאימים לצימחוניים.

תשובה לשאלה: מה אתם שותים?

Sat, 10 Mar 2012 03:00:11 +0000

אני שותה סודה.

אני מוצא מים כמשעממים מדי בשבילי, ושאר משקאות קלים חומציים/חמוצים מדי או/ו מכילים יותר מדי קלוריות. אלכוהול לא מדבר אלי.

אני חוטא בשוקו לפעמים. טעים ולא חומצי.

בכל אופן, פחות אכפת לי מאיפה המים (כמעט תמיד זה מי ברז או מי ברז שהגיזו אותם)

תשובה לשאלה: מה ההצהרה הכי שערורייתית שנתקלתם בה בפירסומת?

Sat, 10 Mar 2012 02:47:38 +0000

פרסומת לקופת גמל/קרן פנסייה/קרן השתלמות/ביטוח מנהלים שמבטיחה פטור מלא ממסים על ההכנסה המצטברות בקרן.

(למי שלא בקיא, הפטור ממס ניתן מהמדינה ישירות ולא מהקרן/קופה, והוא התמריץ כמעט היחידי של המדינה כדי שנחסוך ליום גשום ולפנסיה)

ההצהרה שעורייתית אפילו יותר בגלל שהקרן גם גובה דמי ניהול, שיכולים, על פני 40 שנים, להגיע ל50% מהכסף המושקע, וזה יותר כסף מהמיסים שהיית משלם עם היית פודה את הכסף ולא חוסך אותו בקרן.

תשובה לשאלה: מה ישכנע אתכם שיש אלוהים?

Sat, 10 Mar 2012 02:38:11 +0000

אני מוסיף את ההנחה שהוא מאמין בבחירה חופשית...
אני מניח שהוא צריך להוכיח שיש לו יכולת או ידע שאין אפשרות סבירה בכלל שיש לאנשים.
דוגמאות, נניח והוא יכול, אם ארצה, לשנות לי את הזיכרונות (בהנחה שאין טכנולוגיה לזה) - אז שישנה את הזיכרון ללפני שבלאתי את הגלולה האדומה של הספקנות.
או שהוא יוכיח לי שהוא יודע לקרוא את המחשבות של כולם, או רואה מה כולם עושים, או ליצור (על פי דרישה שלי) ירח נוסף לכדור הארץ, וכו...

ומה אם אין לו כוחות כאלו?

What if God was one of us?

אז למה להכיר בו כאל?

תשובה לשאלה: מה המשפט הכי לא ספקני ששמעתם?

Sat, 10 Mar 2012 02:20:52 +0000

משפטים אמיתיים של אקסית שלי, כתגובה לביקורת ספקנית שלי:
"אתה מושך אליך דברים טובים/רעים"
"אם רק תאמין שיהיה טוב/שזה יסתדר, זה יקרה" (לגבי דברים חיוביים)
"אל תחשוב על זה/למה לחשוב שלילי/למה להרוס לי את המצב רוח" (לגבי דברים שליליים)

(אתם מבינים למה נפרדנו...)

תשובה לשאלה: כמה הסביבה הקרובה שלכם פתוחה לספקנות שלכם?

Sat, 10 Mar 2012 02:07:39 +0000

חברי הקרובים הם ברומם ספקנים, אני חושב שללא תכונה זו היה לי יותר קשה להתחבר איתם.
אילו שלא ספקנים, לרוב פשוט חושבים כמו שכולם חושבים, ולא רואים כשזה פוגע בהם לפעמים.
משפחה לא ספקנית, אבל זה לרוב לא משנה
אני עובד בחברת הייטק עם דתיים רבים, ומגלה להפתעתי שהם מאוד פתוחים למחשבות שונות ובעצמם שואלים הרבה שאלות לגבי אמונתם ואמונה ולגבי נכונות של הרבה דברים יומיומיים. הם לא יחזירו בשאלה בקרוב/בכלל, אבל רובם הם לא דתיים רק כי "חינכו אותם להיות דתיים" אלא החליטו בעצמם.

תשובה לשאלה: האם תרבות הבידור בארץ משקפת את המציאות או יוצרת מציאות?

Sat, 10 Mar 2012 01:14:46 +0000

את מתייחסת בשאלה שלך להרבה נושאים, אנסה לפרק אותה לגורמים:

תרבות בידור כנראה לא משקפת את המציאות (לדוגמא: תחשבו כמה "תוכניות מציאות" קרובות למציאות / טלנובלות עם 4000 פרקים לעומת חיים רגילים של רוב האנשים / קליף מוזיקה שהזמר מוקף 10 בחורות בביקיני / וכו...) אבל אולי אנשים צורכים בידור גם כדי לברוח מהמציאות?
תרבות משפיעה על המציאות, אך המחקרים חלוקי דעות לגבי מידת ההשפעה וסוגים של השפעות, לרוב זה משתנה לפי הדעה של מבצע הסקר ואיך הוא מפרש את הנתונים או איך הוא ביצע את הסקר או אפילו איזה שאלות הוא שאל בסקר.
אם את מעוניינת להתעסק במחקר/סקר בנושאים כאלו, לפי דעתי האישית, תואר ראשון בפסיכולוגיה הוא הכנה נהדרת לזה - לומדים תאוריות שונות, ולומדים איך לפתח ניסויים וסקרים לבדיקת תאוריות כאלו ולמדידת השפעות.
הרבה נושאים שהצגת הינם סובייקטיביים, קחי בחשבון שיש אנשים שלא יראו בכל התכנים השליליים לכאורה שהצגת כדברים בעייתים/שליליים. מצד שני, תכני תרבות מסויימים, כמו דיון דתי על פרשת השבוע (שיראה לגיטימי לאנשים דתיים) יתפס בעינייך כבזבוז זמן או אפילו חומר מסוכן שצריך להרחיק ממנו ילדים.
האם ראוי שיוצרי התרבות יקחו אחריות? זוהי כבר שאלה פוליטית, עובדה שבכל מדינה רגולציה שונה וחוקים שונים לגבי הגבלות גיל צופים לתוכן.
כיום, בדרך כלל היוצרים מודעים לרגולציה ודואגים לסווג את הסידרה לגילאים מסוימים, ותוכניות סאטירה מוסיפים הצהרה/אזהרה בתחילתן, שאין לקחת את הסטירה ברצינות.

תשובה לשאלה: איך מסבירים ספקנות לאנשים סגורים?

Fri, 09 Mar 2012 02:29:11 +0000

עצם השאלה היא מאד בעייתית.

לדעתי אם מישהו סגור בדעותיו ולא רוצה להקשיב, אי אפשר באמת לעשות כלום.

עצם זה שאת אומרת שהרוב כבר סגורים זו אמירה קשה. ולמרות שאני מסכים איתה בגדול אני נרתע מהצורה שבה ניסחת אותה.

רוב האנשים סגורים בקשר להרבה מאד נושאים, גם אלה מתוכם שרואים עצמם כספקנים כנראה ימצאו, אם הם יחפשו מספיק טוב, נושא שלגביהם אין להם שום פקפוק.

ואם מישהו ספקני בטירוף בקשר לפוליטיקה, נגיד, אבל מאמין באלוהים?

אז הוא נטול ספקנות או שהוא רק חצי סקפטי?

בעצם הבעיה היא שעולה הרושם מהשאלה שאת רואה את רוב האנשים כלא ספקנים בצורה מוחלטת בעוד הרעיון עצמו הוא יחסי בין אנשים ובכל בן אדם בין נושאים מסוימים.

ולאחר ההקדמה הקצת מיותרת, התשובה הפרקטית.

לאחר אין ספור ויכוחים עם אנשים על דברים שהם לא מפקפקים בהם, הגעתי למסקנה שככל שהגישה שלך יותר אגרסיבית ככה היא יותר חסרת תועלת.

כלומר, כמה שיותר תוכיח את הטיעונים של האדם בעזרת עובדות ומספרים ולא משנה מה, ככה הוא יותר יתלהט ופחות יקשיב.

הגישה היעילה ביותר בדעתי, וגם הטובה ביותר מבחינה ספקנית, היא להיכנס לכל ויכוח עם הדעה שכל צד יכול ואמור לשכנע או להתשכנע. גם הצד שאתה מייצג.

לכן הכי כדאי זה לנקוט גישה נייטרלית ולתת לצד השני לשכנע אותך, ברגע שהאדם שמדבר איתך מנסה באמת להוכיח לך שהוא צודק ואתה במקום לזרוק אליו עובדות ומספרים פשוט מסביר לו איפה הלוגיקה שלו לקויה או נסמכת על עובדות שגויות הוא לאו דוקא יסכים איתך אבל לפחות יהיה סביר יותר שיינטע בו ספק סביר בקשר לעמדה הראשונית מאשר במקרה בו אתה פשוט מנסה להוכיח לו שאתה צודק.

לדעתי הכשרון האמיתי הוא דוקא להצליח לזהות מתי יש סיכוי שאדם מולך מספיק ספקן בשביל לשנות דעה ומתי הוא נעול בדעותיו.

תשובה לשאלה: איך אתם הייתם משנים את החינוך?

Tue, 07 Feb 2012 00:21:54 +0000

1) צריך להכשיר מורים במדע וחשיבה ביקורתית, או לחליפין לאסוף אנשים שכבר יש להם הכשרה בתחומים האלה ומסוגלים להתמודד עם ילדים. אופטימלית הרעיונות של חשיבה ביקורתית צריכים לעבור בכל השיעורים, ובעיקר בתחומי המדע. בשביל זה יש גם ניסויים במעבדה. אפשר לתת אולי פרק בפילוסופיה של המדע איפשהו בחטיבת ביניים ושוב פעם בתיכון.

2) אני לא מאמין באוטופיה. יש הרבה מה לשנות. אני באופן אישי הייתי מנסה לשלוף מהמערכת אינדוקטרינציה דתית ומעורבות של כל מיני כתות מפוקפקות וגם ראה סעיף 1.

תשובה לשאלה: כיצד להתנגד לספקנות מוסרית ללא כשלים לוגיים?

Sat, 14 Jan 2012 08:20:24 +0000

אני לא בטוח איזו תשובה אתה מחפש בפורום הזה, כי אתיקה נמצאת בשדה אפיסטמולוגי שונה מאשר מה שאנחנו עוסקים בו כאן. מה שכן, כשאתיקה מנסה למצוא תשובות שתלויות בעובדות מדעיות, היא תפנה לפילוסופיה מדעית ולכן לספקנות מדעית כדי להגיע לתשובות.

אם אתה רוצה להציץ ברעיונות שמנסים בכל זאת לצאת ממדע ולהגיע למוסר, למרות האמור לעיל, הצץ בספרים של דן דנט וסאם האריס. ספציפית יש לסם האריס הרבה מאוד הרצאות ביוטיוב בנושא, אז תוכל להבין משם את תמצית רעיונותיו לפני שתרוץ לקנות ספרים סתם :-)

תשובה לשאלה: לגבי מוכרי תרופות קסם למיניהם, יש איזשהו סעיף מחייב בחוק הישראלי?

Sat, 14 Jan 2012 07:47:05 +0000

אני לא באמת יודע מה החוק, אבל אני כן יודע שאגף הרוקחות במשרד הבריאות מפקח על כל תכשיר שהתווית שלו מסגלת לו תכונות רפואיות כלשהן. בקיצר, אם אתה רושם שהשמן נחשים שלך הוא תרופה לסרטן, אתה צריך להיות מסוגל להוכיח את זה. הנה הקישור לאתר של מחלקת רישום תרופות באגף.

מה שכן, אני מניח שיש דרכים שונות לעקוף את זה, אחרת לא היו את שלל התכשירים ההומואופטים ודומיהם על מדפים בבתי המרקחת. דרך אגב, יש התייחסות ספציפית באתר הזה לתכשירים הומואופטים, ראו כאן.

תשובה לשאלה: מה המקום של האונס בעת העתיקה?

Tue, 20 Dec 2011 18:18:10 +0000

כל השאלות שלך הן שאלות מצוינות שאף אחד לא ממש יודע את התשובה עליהן. אין לנו כמעט שום תיעוד של החברה האנושית עד לפני כמה אלפי שנים, ולכן קשה לדעת איך היא היתה מאורגנת.

בשאלות האלה (בין השאר) עוסקת הפסיכולוגיה האבולוציונית, שהיא תחום שמנסה להבין את האבלוציה של התנהגות בני האדם. היא מנסה להגיע למסקנות על העבר בעיקר על ידי מחקר של התנהגות בני אדם בהווה. יש בלוג עברי מצוין על פסיכולוגיה אבולציונית, הומו סאפיינס של גיל גרינגרוז.

תשובה לשאלה: תרופות אלטרנטיביות, לא הומאופתיות

Fri, 16 Dec 2011 16:19:30 +0000

ראשית יש לבחון כל מקרה לגופו. אין מקום אחד, לצערנו, שמרכז מידע אמין בנושא למיטב ידיעתי, ובטח לא בעברית (אשמח אם מישהו יתקן אותי בנושא הזה). ישנם שלושה מקורות עיקריים שבהם הייתי מתחיל לחפש עדויות מדעיות מהימנות לנכונות טענות בנוגע לתזונה.

1. בספר "ריפוי או פיתוי" של סינג&ארנסט יש פרק שמוקדש ל-"herbal medicine".

2. באתר "Bad science" של בן גולדאייקר וגם בספר שלו יש עיסוק נרחב בנושא.

3. באתר "Science based medicine" יש מספר רב של מאמרים מועילים בנושא.

לדוגמא עבור שני הנושאים הספציפיים שהעלת:

1. על זרעי פשתן (או באנגלית flaxseed) ניתן לקרא ב- Science based medicine.

2. על אומגה 3 ניתן לקרא ב- Bad science.

האם יש באמת כזה דבר הפרעת אישיות סכיזוטיפלית?

Sat, 10 Dec 2011 19:02:14 +0000

ובכלל, האם הפרעות אישיות, כמו הפרעת אישיות סכיזואידית, או הפרעת אישיות גבולית מיצגות באמינות מכלול תופעות התנהגות?

עצם הגדרת האדם בקבוצת פרמטרים חיוביים ושליליים, וסיווגם לקבוצות נראה קצת לוקה בחוסר, אבל מפתיע לגלות שבכל זאת ניתן לראות התאמה במציאות.

האם התאמה זאת נובעת מעצם ההסתכלות על האדם דרך "משקפי הפסיכיאטריה" או שלהפך, הפסיכיאטריה היא מראה שמשקפת את תופעות האדם.

יש לי הרגשה בפסיכיאטריה כמו בעריכת דין יש אינטרס חד צדדי לנסות ולספק הגדרות בלתי שבירות שיוכיחו לאדם שדרך ראיתו על העולם אינה נכונה. בנוסף ובניגוד

אני מאמין בכח השפעה של תרופות על אנשים שחווים תסמינים לפי הקווים המנחים שלה

"ספרייה אקאשית"- שו הדא?

Mon, 03 Oct 2011 05:59:13 +0000

לאחרונה ציינו בפני את נושא הספרייה האקאשית, ואני מצטט:

"ישנה דרך לאסוף מידע מעבר לספרים שנכתבו. המצאות וגילויים , באים מתוך ידע פנימי ענק ומתוך "קטיפת" מידע מן החיים שמעבר. האם שמעת פעם את המושג "ספריה אקאשית"? או ספריה קוסמית? משם אפשר לקחת מידע רב ביותר- זוהי הספריה, ה"אינטרנט" של היקום"."

לא אציין מי אמר לי את זה.

גיגלתי על זה קצת, ואין מידע! אפילו במילון הספקנים אין הרבה על זה!

אשמח לקצת מידע בבקשה.

תשובה לשאלה: הומולוגיה כראיה לאובלוציה?

Sat, 01 Oct 2011 09:41:02 +0000

אני מסכים עם רועי פיטשון שיש כאן בעיה קטנה של סתירה במושגים. לא ברור מה הכוונה בשאלה. מהשאלה לא ברור מה בדיוק שמעת ובאילו מקורות.

אם המקורות הם אתרים ובלוגים בריאתניים אז בהחלט יכול להיות ששמעת כל שטות שהיא. החבר'ה האלה מוכנים למכור כל דבר מאמת מעוותת, עבור בחצי אמת, וכלה בשקר מוחלט. לדבריהם אין ערך.

אם המקורות הם כלי התקשורת אז יש לאחרונים נטיה מצערת להתבלבל ולדבר שטויות כשהם מדברים על מדע. עדיף להביא את המקור כדי שנדע במה מדובר ונוכל לענות לעניין. לשאלה כללית אפשר לענות רק בתשובה מאוד כללית.

גם אם המקור הוא מוסמך יותר עדיף להביאו, כדי שנוכל לראות מה באמת כתוב שם.

הראיות הגנטיות לאבולוציה הן נרחבות. יש רשימה ארוכה מאוד של גנים הומולוגיים גם בין אורגניזמים שונים וגם בתוך אותו האורגניזם עצמו (תוצאה של שכפול גנים בדורות קודמים). מצד שני יש מקרים מתועדים של אבולוציה מתכנסת, בהם האנלוגיה חזקה מההומולוגיה. לדגים ולדיונונים יש עיניים המבוססות על עקרונות הנדסיים דומים, אבל הם התפתחו כמעט מאפס בנפרד. הדמיון בגנים המעורבים בין דג שיבוט לבין דיונון צפוי להיות פחות מהדמיון בין הגנים של הדג לזה של חולד עיוור.

תשובה לשאלה: "זן ובודהיזם" האם זה בולשיט ? או שיש משהו מאחורי כל העניין הזה?

Thu, 18 Aug 2011 00:19:45 +0000

לדעתי, זן אינו קשור למשהו טרסנדנטלי. זוהי יותר פילוסופיה וגישה לחיים, או כך אני רואה זאת לפחות.

ובתור שכזו, לא נראה לי שהיא ממש נושא לספקנות, אלא עניין של טעם אישי.

תשובה לשאלה: חרוזי EM למים- יש בזה משהו?

Wed, 17 Aug 2011 07:23:04 +0000

לא נותר לי אלא להסכים עם קודמי. מפעיל את כל אזעקות הבולשיט. איפה ההוכחות? איפה המחקר? מה זה כל הממבו ג'מבו הזה. נראה כאילו מישהו החליט לדחוף כל מיני מילים שמצלצלות מדעיות לשתיים ורבע פסקאות ולקוות לטוב. בכל מקרה לשיטה שלך יש עמוד ויקי. אני מציע שתתחיל ממנו.

תשובה לשאלה: מהו ההסבר לכך שרופאים (MD) ממליצים או מצדדים או עוסקים בטיפול הומאופתי

Tue, 02 Aug 2011 07:28:03 +0000

קודם כל אתה חייב להבין ש-"מסרב להאמין" או "לא יכול להאמין" זה לא טיעון בעל משקל. רופאים ממליצים על הומאופתיה בגלל מגוון סיבות.

חלק לא קטן מהם אולי מאמינים שיש ממש בטענות ההומאופתיה. רופאים הם בני-אדם והם יכולים לטעות כמו כולנו. הם יכולים ליפול באותן מלכודות של שגיאות לוגיות כמו אנשים שאינם רופאים. הם אולי אמורים "לדעת יותר טוב", אבל רבים מהם לא יודעים ונופלים בפח.

סיבה נוספת שרופאים נותנים טיפול הומאופתי היא שזה עובד. מבחינת הפציינט בכל מקרה. הכדורים אולי מכילים סוכר ותו לא, אבל אם הפציינט רואה בהם תרופה, ואם הרופא מקדיש לו גם זמן ושואל אותו שאלות לפני שהוא רושם לו את הכדורים, אז בחוויה הסובייקטיבית שלו הפציינט ירגיש יותר טוב. יש רופאים שאולי יודעים שההומאופתיה היא הבל, אבל עבור בעיות כרוניות לא מסכנות חיים, ובעיות שהן גם ככה "בראש" תשומת הלב ואפקט הפלסבו מספיקים לטעמם. רופאים אלה כנראה מפחיתים בנזקו של השקר שהם גורמים לחולים שלהם להאמין בו.

וכן, סיבה נוספת היא כסף ונוחות. האדם לא חייב להיות נוכל מושלם. כסף ונוחות הם סיבות שהולכות טוב מאוד עם סיבות אחרות. לאדם יותר קל להאמין במשהו (בין אם זה שההומאופתיה עובדת או שזה לא נורא לגרום לאנשים להאמין שהוא עובדת) כאשר זה רווחי או קל יותר מאשר האלטרנטיבה.

תשובה לשאלה: A עולה בישראל B וב C הוא עולה D, האם כל כך רע בישראל ?

Tue, 26 Jul 2011 00:21:46 +0000

ברור שזה תחום שמאד קל לעשות בו מה שנקרא באנגלית Cherry Picking מסוגים שונים: להשוות חנויות לא דומות; להשוות מוצרים שאינם זהים; לבחור להשוות דווקא למדינה או לאזור שבהם אותו מוצר זול יחסית לשאר העולם.

מעבר לזה יש עוד כל מיני שאלות חשבונאיות. האם הגיוני להשוות מחירים בכלל לפי שער המטבע? בשנים האחרונות השקל התחזק ביחס לדולר ולהרבה מטבעות אחרים, כלומר מוצרים בחו"ל נהיו "במטה קסם" זולים יותר ביחס למוצרים בארץ. האם זה אומר שמצבו של הקונה הישראלי הפך להיות גרוע יותר? ברור שלא. אז אולי צריך לא צריך להמיר את מחיר הקוטג' ברומניה לשקלים ולהשוות, אלא במקום זה לשאול כמה גביעים של קוטג' אפשר לקנות במשכורת ממוצעת. אבל משכורת ברוטו או משכורת נטו? והאם המשכורת הממוצעת היא מדד טוב, כשמידת השיויון בחלוקת ההכנסות שונה בין מדינות?

כל האפשרויות האלה פותחות דלת לעוד הרבה סוגים של "חשבונאות יצירתית" ואפשרות לבחור את הנתון שהכי מתאים למטרה הרטורית שלך באותו הרגע.

לכן:

מחקר שעשה גורם רציני שמחוייב למתודולוגיית מחקר מסוימת ושעושה מחקר מקיף (על הרבה מוצרים, בהרבה מדינות) יותר טוב מכתב של גלובס שיש כמה שעות על האינטרנט, או פובליציסט שמנסה לזכור כמה הוא שילם על חצי קילו גבינה בברלין.
ובכל מקרה מומלץ תמיד לקחת את הנתונים בערבון מוגבל, ולשאול את עצמך כמו שאתה עשית מה הכשלים בהשוואה ועד כמה היא סבירה.

תשובה לשאלה: הומאופתיה נמצאה יעילה לטיפול באידס ?

Fri, 15 Jul 2011 13:39:35 +0000

התשובה היא לא.

*מצטער מראש על הציניות אבל זה היה מתבקש

תשובה לשאלה: למה בעצם כל כך מפריע לנו כספקנים לשמוע מישהו משתמש בהומאופתיה?

Mon, 20 Jun 2011 11:14:00 +0000

אני חושב שיש עוד סיבה.

אני קצת מתבייש להודות בזה בפה מלא, אבל חלק מהכעס (שלי לפחות) נובע דווקא מקנאה.

יש בעולם הזה מיליונים על מיליונים של אנשים שמוכנים לשלם כסף טוב בתמורה לכל מיני סוגים של כלום, ובלבד שהכלום הזה יקיים כמה תנאים, שאינם מאוד מסובכים.

וסביב מיליוני האנשים האלה, ישנם אנשים אחרים שיש להם את האומץ לעשות את מה שאני אומר ש "בחיים לא אעשה כי זה שפל", אבל תכל'ס, אני סתם משתפן.

בהחלט יכול להיות, שתוך שנים ספורות מהיום, אוכל לחיות חיים נוחים יותר, ולהנות מיותר הכנסה בפחות מאמץ. אפשר אפילו לקחת הימור ולנסות ללכת בגדול. להמציא משהו חדש.

כל מה שצריך זה לתפוס טרמפ על מושג מדעי מרכזי, ועל אזור לא נגיש בעולם. המושג "אנרגיה" כבר נטחן מכל הכיוונים. אפשר ללכת, נניח, על "אנתרופיה". ומבחינה גאוגרפית , נראה לי שמדינות כמו, למשל, לוב, יכולות עדיין לספק את המסתורין הדרוש.

אז יש לנו כאן שיטת ריפוי סודית ורבת עוצמה, שמועברת מדור לדור ע"י זקנות השבט הלוביות, ורק בשנים האחרונות נתגלתה למערב, והוכחה כיעילה בטירוף, ומדענים מאוניברסיטת שקר כלשהו בדקו אותה וגילו שבעצם הכל משתלב והכל הרמוני, והשיטה מסתמכת על נטייתם הטבעית של התהליכים האנתרופיים (ויש אפילו קשר למכניקת הקוונטים), לחולל שינויים בכל הרמות האורגניות בגוף. ובהסתמך על השיטה ניתן לאבחן ולרפא מגוון גדול של מחלות אוטואימוניות, שלרפואה הקונבנציונלית אין מענה בעבורן.

ומורן אטיאס ואייל שני יתארחו בתכניות אירוח ויספרו שזה שינה להם את החיים, וגבר אשכנזי נינוח וממושקף יסביר על איך גילו את השיטה במסעות בלוב, יספר עליה סיפורים מדהימים, ויסביר למנחה בסבלנות על אנתרופיה.

זה יכול לעבוד. זה דורש לא מעט השקעה כדי שיתרומם, אבל אני יודע שזה בפירוש יכול לעבוד.

ואני מקנא באנשים שהעזו, והיום ממש מתפרנסים מדברים כאלה, ולכן, לשאלתך, אני כל כך מתחרפן כשאני שומע על מישהו שמשתמש בהומאופתיה.

תשובה לשאלה: האם ספקנות באמת גורמת להתקרחות?

Mon, 20 Jun 2011 01:01:30 +0000

יש תכנית שנקראת "ארון הקוסמטיקה המדעי"

(BBC משהו)

בתכנית הזאת, פרופסור ל<האמת, לא זוכרת, אבל הודגש שהיא נושאת משרה אקדמית, כנראה במדעי הטבע> פוגשת רופא עור לשיחה על מניעת התקרחות. הוא סיפר לה, שמחקר על תאומים זהים (נכון, רק זוג אחד, אבל כמה זוגות של תאומים זהים סובלים מהתקרחות ומוכנים להשתתף בניסוי יש באנגליה?) הראה שככל שהטיפול מתחיל מאוחר יותר - הוא אפקטיבי פחות. במקרה המתואר, תאום א' התחיל את הטיפול בהתקרחות. תאום ב', הסקפטי, חיכה שתאום א' יראה תוצאות, ורק אז הצטרף. אצל שני התאומים חל שיפור משמעותי בכיסוי הראש (תרגום - הם כבר משמעותית פחות קרחים), אבל פר אותו זמן טיפול - מצבו של תאום א' היה טוב משל תאום ב'.

אולי זו לא הסקפטיות, אלא רק זמן התגובה הממושך. אבל סקפטיות כמטא-סיבה נשמע לי הגיוני.

תשובה לשאלה: מה אתם חושבים על מסקנות הWHO לגבי הטלפון הנייד, מסרטן או הטייה קונפרמית?

Fri, 03 Jun 2011 11:24:05 +0000

כרגיל אין לי תשובה משלי, אבל הנה תקציר התשובה של פרופ' קווין מקונווי מהבלוג המומלץ Understanding Uncertainty.

לסוכנות מחקר הסרטן (IARC) יש סיווג של כל החומרים שנבדקו ל-5 קבוצות: 1 (מסרטן); 2A(כנראה שמסרטן); 2B(ייתכן שמסרטן); 3 (לא ניתן לסווגו כמסרטן) ו-4 ("ככל הנראה לא מסרטן").

בקבוצה 4 יש רק חומר אחד. הסיבה לזה היא שהוועדה הזאת לא בודקת כל חומר בעולם, אלא רק חומרים שחשודים כמסרטנים, ובדרך כלל לא מתברר בסוף שבטוח שהם לא. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצה 3. אלא חומרים שפשוט אין מספיק ראיות בשביל להכריע לגביהם לכאן או לכאן. טלפונים סלולריים הוכנסו לקבוצה 2B. זה אומר, כותר מקונווי "שיש רמה גבוהה של אי-ודאות בקשר לשאלה האם קיים סיכון לסרטן – אם הספק היה קטן יותר, היו מכניסים אותם לקבוצה 2A או אפילו לקבוצה 1 ... הראיות לקשר סיבתי הן בחלק מהמקרים מוגבלות במקרים אחרים לקויות ... לכן האירגון קורא למחקר נוסף". במילים אחרות, לא שונה בהרבה ממה שאמר לנו הפירסום הגדול הקודם בעניין.

ויש עוד דבר אחד שמקונווי רוצה שנבין: גם אם טלפונים אכן "מסרטנים", אז הסיכון שהם יוצרים הוא נמוך. "אחת הסיבות לכך היא שלמרות הפחד שיש לאנשים מהמחלות הספיציפיות האלה, מדובר במחלות נדירות. הסיכון שתסבול מגידול במוח נמוך. IARCאומרים שייתכן (למרות שממש לא בטוח) שאם תשתמש בסלולרי הרבה זה יגדיל בקצת את הסיכון של לגידול במוח, אבל לרוב הגדול של המשתמשים בסלולריים זה לא ייקרה."

אני מאד ממליצה לקרוא את המאמר המקורי המלא של מקונווי, שכולל הבחנה חשובה בין שני סוגים שונים של סיכון.

ועוד הערה אחרונה: הדו"ח המדובר הוא מסמך שחיברה קבוצה של 31 מומחים בהתבסס על מחקרים קיימים. חלק מהמחקרים האלה טרם פורסמו, ולכן יכול להיות שיש פה מידע חדש; אבל בינתיים הדו"ח טרם פורסם וכל מה שאנחנו יודעים הוא ההודעה לעיתונות שפורסמה בעניינו. אני חושבת שהקישור של עמית ל- PhD Comicsבמקרה זה מאד רלבנטי.

תשובה לשאלה: מה דעתכם על מחקר סין?

Sat, 21 May 2011 06:16:22 +0000

אין לי דעה מובהקת על הספר. עם זאת, השורה התחתונה של הארייט הול ב-Science Based Medicine היא:

This is a cautionary tale. It shows how complex issues can be over-simplified into meaninglessness, how epidemiologic data can be misinterpreted and mislead us, and how a researcher can approach a problem with preconceptions that allow him to see only what he wants to see. The China Study was embraced by vegetarians because it seemed to support their beliefs with strong evidence. Minger has shown that that evidence is largely illusory. The issues raised are important and deserve further study by unbiased scientists. At any rate, one thing is clear: the China Study is not sufficient reason to recommend drastic reductions in protein intake, let alone total avoidance of meat and dairy foods.

המסקנות של הול מבוססות על עבודת הבדיקה שנעשתה כאן.

נכון להיום, הבחירה בטבעונות היא בחירה מוסרית ולא בחירה בריאותית. לגבי הסיבות המוסריות לבחירה בטבעונות, אני ממליצה על הפרק בנושא של הפודקאסט Rationally Speaking.

תשובה לשאלה: פלצבו- למה לא?

Mon, 09 May 2011 10:13:27 +0000

מטרת הפלסיבו היא לא לרפא חולים ומחלות.

מטרת הפלסיבו היא מחקרית בלבד. ידוע שקיים אפקט פלסיבו אצל בני אדם ולכן משתמשים בתרופות פלסיבו כדי לשלוט באפקט הזה במחקרים כדי להיות בטוחים שמה שחוקרים משפיע באמת מעבר לאפקט הפלסיבו.

אפקט הפלסיבו הוא לא מספיק גדול והוא לא מספיק בטוח כדי לרפא איתו.

זה יהיה לא אתי מצד הרופא לשלוח את המטופל לטיפולי פלסיבו. זה גם יהיה בזבוז של כסף.

אני כן מסכים לדוגמא להשתמש באפקט הפלסיבו כדי "לעזור" לתרופה מסויימת לעבוד יותר טוב, כמו נגיד לעשות את הקפליות צבעוניות יותר או גדולות יותר. דברים שהוכחו כמחזקים את אפקט הפלסיבו.

תשובה לשאלה: האם אלרגיה לקרינה באמת קיימת ?

Sun, 24 Apr 2011 15:54:57 +0000

ראשית נעשה קצת סדר. קרינה אלקטרומגנטית זה מושג רחב וההשפעות שלו על גוף האדם תלויות בסוג הקרינה כלומר באורך הגל. תחת קרינה אלמ"ג אפשר לדון בקרינת UV מהשמש, גלי רדיו, שדות חשמליים ומגנטיים מקווי מתח גבוה, אור נראה, קרינה לא מייננת מטלפון סלולרי ועוד ועוד.

ספציפית במקרה הזה, אם הבנתי נכון, מדובר באנשים המתלוננים על תסמינים שלדעתם נובעים מרגישות למסכי מחשב, תחנות עגינה לטלפונים אלחוטיים וסלולריים, טרנספומטורים של קווי מתח גבוה, טלפונים סלולריים, WiFi ועוד. כלומר עדיין ערב רב של דברים.

להבנתי, מתוך קריאה מאינטרנט, נראה כי הקהיליה המדעית לא מכירה בתופעה זאת. הסיבה לכך היא שניסויים רבים בסמיות כפולה לא הצליחו לשחזר ולעורר את הסימפטומים שעליהם התלוננו האנשים. הייתי מתעכב על שני קישורים שנראה כי ממצים את העניין.

1. דף של ארגון הבריאות העולמי (WHO)

http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs296/en/

2. systematic review עדכני בנושא (מספיק לקרא את התקציר)

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/bem.20536/abstract;jsessionid=5259D437D50F2F6E5E932136E0BE6764.d03t03

וכסוג של דיסקליימר אני אצטט מהפודקאסט Skeptoid בנושא:

"אף אחד לא מטיל ספק כי מספר גדול של אנשים בעולם דווח על המצב הזה, ואף אחד לא מטיל ספק בסימפטומים שלהם, או בסבל שהם סובלים. מה שמוטל בספק הוא האבחון העצמי שלהם, כי מצבם נגרם על ידי הקרבה שלהם למכשירים המופעלים על ידי חשמל."

http://skeptoid.com/episodes/4072

תשובה לשאלה: מהם מתקשרים? עם מי הם מתקשרים? ולמה?

Sat, 02 Apr 2011 12:19:27 +0000

אנסה לנסח זאת כך: לפי התיאוריה הרוחנית שנמצאת בכל חתך מיסטי, לכל אחד מאיתנו יש "מדריכים" שהם ישויות (זה יכול להיות נשמות, מלאכים, חוצנים, יש כאלו ש"שידרגו" ואומרים שהמדריך שלהם זה אלוהים ישירות) ואותם מדריכים מעבירים לנו מסרים בדרכים שונות כמו תת מודע, רעיונות ועוד. למי שיש יכולת תקשור, הוא יכול לתקשר איתם ישירות כאילו הם נמצאים מולך/ליידך. יש גם מה שנקרא "תקשור אישי" שכל אחד יכול לעשות שהוא בעצם לתקשר עם הנשמה שלך שיושבת כמה ס"מ מעל הפופיק (המטפלים ההודים גם מכנים את אותו מקום "צ'קרת מקלעת השמש") וכשאתה מרגיש שאתה לא צריך לעשות משהו אבל המוח שלך טוען שכן צריך ואתה עושה ונדפק - אז כביכול הנשמה שלך היא זו ששידרה לך לא לעשות.

מתקשרים הם כביכול אנשים בעלי יכולת לתקשר לא רק עם המדריכים שלהם אלא גם עם שלך ולהעביר לך מסרים. יש מתקשרים שרק מעבירים מסרים מהמדריכים (שוב, כביכול), ויש כאלו שגם יכולים לעשות "פעולות" כמו "הסרת חסימות" ושאר מרעין בישין.

סקטור המתקשרים מחולק להרבה חלקים, אמנה מס' חלקים:

אלו שמעדיפים שלא לתקשר ישירות עם הישויות אלא עם "כלים פיזיים" כדוגמת קלפי טארוט ושאר סוגי קלפים, מטוטלת, קריאה בעשן, אבנים ועוד כל מיני דרכים.
תקשור סמוי - מה שיש לרוב המוחץ של המתקשרים, בו בעצם אותה ישות כביכול מעבירה מסרים לאדם והמתקשר בעצם משמש כ"פה" לאותו מדריך אם כי בקול הטבעי של המתקשר. ברוב המקרים בזמן העברת המסרים הדיבור באותן שניות הוא מאוד מהיר, והמתקשר בעצם משמש כביכול כ"כלי" להעברת מסרים בצורה של "מכונת יריה", ואת זה רואים בד"כ בהתחלת הפגישה כשהתקשור מתחיל.
תקשור גלוי - בהרבה מקרים כאלו, המדריך/ישות בעצם "לוקחת שליטה" על הגוף והפה ופשוט משוחחת ישירות וגלויות עם הלקוח. בחלק גדול מהמקרים לאדם המתקשר אין קשר לעולם החיצון בזמן אותו תקשור, הוא כביכול "רדום" בתוך גופו והישות היא היחידה שמשוחחת עם הלקוח, לעיתים בגוף זכר (כשהמטפלת נקבה). לאחר הפגישה, למתקשר יש "חור בזמן" שאין לו מושג ירוק מה נאמר ומה קרה. זה משהו שקצת מזכיר מצב היפנוזה - אצל המתקשר עצמו.

אפשר להמשיך עם עוד הרבה דברים והסברים, אבל אני חושב שהנקודה מובנת.

לגבי אמינות: לא אתייחס לשמות שהועלו כאן (הח"מ כבר נתבע בעבר), אך שיטת בדיקת האמינות הינה שיטה מאוד גרועה. אם המתקשר יאמר מה אכלת שלשום וזה שיש לך דוד גיי - אז מיד מכתירים אותו כ"מתקשר מצוין", במקום לבדוק האם הוא באמת סייע לאותו לקוח ששילם ממיטב כספו, ולכן כשמנסים לבדוק את אותם מתקשרים במה הם בתכל'ס סייעו (חוץ מלתת ללקוח חומר שכבר היה לו), רוב מוחלט של המתקשרים יפול.

שיטות חדשות "מומצאות" (ליתר דיוק מועתקות ומוסיפים להן שמות חדשים ושקרים חדשים) כל בוקר וערב, וסלבריטאי ארצנו הינם תמימים לחלוטין ומבינים בתקשור כמו שהח"מ מבין בהטסת חלליות. המתקשר מוציא מספר מילים כמו "נשמה גבוהה", "אתה עוזר לאנשים", ושאר חנופות בחצי שקל - וכבר הסלבריטאי ימליץ על המתקשר ויתן לאותו מתקשר כבוד והערכה כאילו היה מדובר בנביא (תחום שלא קיים כיום, אבל היי, יש פראיירים).

לגבי ממתי מתקשר נהיה מקצוע מוכר: בכל עם היו מנהיגים שהיו להם יועצים רוחניים/נביאים/מכשפים/שמאנים וכו' - אז מאז, רק שנעשה "שדרוג" ל"מתקשר" ומצד שני נעשתה הזניה של התחום: ה"מדענים" מלפני אלפי שנים היו אותם נביאים/שמאניים וכו' ואף היה שיתוף פעולה בין עמים שונים (לדוגמא: בזמן מלכות שלמה בין ישראל למלכות שבא, אל תבקש ממני רפרנטים, קראתי על זה לפני המון זמן).

לגבי "למה" - התשובה פשוטה: הם מרגישים שזהו היעוד שלהם כאן, ולא חשוב כמה ספקנים יצחקקו בפניהם על היותם שרלטנים, הם ימשיכו בכך ואנשים יגיעו אליהם (כולל קוראים מכאן)

תשובה לשאלה: איך להיות ספקן ולא להצטייר בתור ציני ?

Sat, 02 Apr 2011 12:02:51 +0000

כשאני חושב על ספקנות השאלה שעולה אצלי היא: "איך להיות ספקן ולא להצטייר בתור מתנשא"?

אני יודע שזה לא מה ששאלת, אבל יש לי תחושה שהכוונה דומה - איך להיות ספקן ושישמעו את מה שאתה מתכוון אליו - פשוט ספקנות בריאה ותו לא (תקן אותי אותי אם אני טועה).

קשה לי מאד להתווכח עם אנשים לפעמים בגלל החשש שאשמע מתנשא. לכן התשובה שלי נמצאת דווקא בדברים שאומר סטיבן נובלה, המנחה של מדריך הספקן ליקום. לאחרונה היו לו כמה התבטאויות בנושא, ושם הוא תיאר את האני מאמין שלו באינטראקציה עם אנשים אחרים. כאשר הוא מתדיין עם אדם אחר, לא משנה באיזה נושא ולא משנה כמה האדם האחר מדבר שטויות, הוא בא אליו כחבר. הוא מנהל איתו את השיחה (לא ויכוח, שיחה) מתוך רצון לשתף פעולה ולהגיע למכנה משותף שממנו ניתן לצאת ולבנות טיעונים מורכבים יותר. כך, למשל, אם הוא מדבר עם אדם שמאמין בהומאופתיה, הוא ינסה למצוא מה הדבר ששניהם מסכימים עליו (האם הם מסכימים על חוקי הפיזיקה? האם הם מסכימים על אופן ביצוע ניסויים קליניים?) ומשם לבנות לוגית את הטיעונים ולראות היכן נוצר הפער בתפיסה.

לדעתי השיטה הזו, שרואה את האדם ממול לא כמטומטם אלא כמישהו שרוצה כמוך להגיע לאמת (גם אם בתכלס לרוב זה לא מה שקורה...) היא שיטה שמייצרת אוירה טובה יותר. ואז אולי יש לצד השני פחות תחושה של ציני/מתנשא.

תשובה לשאלה: תרגילי התפתחות לתינוקות בבריכה - יש מדע מאחורי זה?

Sat, 02 Apr 2011 10:03:48 +0000

מחיפוש בגוגל ובגוגל סקולר, אין יותר מדי ראיות שזה מועיל במשהו, ואין גם יותר מדי ראיות שזה מזיק.

תועלת: יש מחקר ראשוני שנעשה עם 19 נבדקים (ועוד 19 בקבוצת הביקורת) ושהראה שבגיל 4, השחיינים הצעירים הצטיינו יותר בחלק מהמדדים (יציבות ויכולת אחיזה). אבל זה

המחקר נמצא כאן, ודיווח עליו נמצא כאן.

סיכונים: שוב, אין ממצא קונקולוסיבי. יש כמה ממצאים שילדים ששחו כתינוקות נמצאים בסיכון קצת גבוה יותר לבעיות בדרכי הנשימה. (לדוגמה המחקר הזה, דיווח עליו כאן, והמחקר הזה).

בסופו של דבר ההחלטה כמובן שלך. לדעתי, האפשרות הממש לא מוכחת לתרומה למוטוריקה של הילד ממש לא מצדיקה את הסיכון, אפילו אם הוא קטן מאד. מצד שני, אם זה כיף לך ולילד, אולי זה כן מצדיק את הסיכון, שהוא כנראה לא גדול.

[וכמובן שעמית צודק ובענייני סיכון רפואי הכי טוב להתייעץ עם רופא...]

דרך אגב, כנראה שהמונח הידרותרפיה הוא לא המונח המקובל במקרה הזה (http://en.wikipedia.org/wiki/Hydrotherapy).

תשובה לשאלה: מה ידוע כיום על חדרי מלח?

Thu, 31 Mar 2011 13:53:45 +0000

חדרי מלח הם דוגמא מצוינת לבעיה מוכרת ברפואה האלטרנטיבית.

האינטרנט מלא במידע על חדרי מלח שרובו בא מאתרים אשר מתפרנסים מהשיטה. המון שבחים ועדויות אנקדוטליות על כמה השיטה מעולה וטבעית ומעולה ובטוחה ומעולה וכך הלאה. חלקם מפנים למאמרים בעלי משקל מדעי אפסי. אין כמעט מידע אמין ברשת על תקפות השיטה ומחקרים מדעיים בעלי משמעות. אם רק היה אתר בעברית בדומה ל-science-based medicine של סטיבן נובלה...

כדי לא לבלבל יותר מידי את המוח אני אצטט את השורה התחתונה של כתבה ב-Ynet בנושא ואז אתן שני לינקים טובים שכדאי להתחיל מהם.

תגובת משרד הבריאות: "אין עדות ליעילות חדרי המלח. בהפעלתם אין עבירה על החוק. מדובר בטיפול שלא הוכח. משרד הבריאות אינו מבצע ביקורות ומעקבים בחדרים אלה, משום שאינם נכללים בהגדרתם כטיפולים רפואיים‭." ‬

המאמר ב-Ynet:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3802336,00.html

סקירה מדעית-היסטורית של השיטה וקישורים מעניינים בפודקאסט "ספק סביר":

http://www.safeksavir.co.il/shows/show-32

תשובה לשאלה: האם הפסיכיאטריה היא שקר?

Sat, 19 Mar 2011 11:34:56 +0000

ראשית, אינני פסיכיאטר, אז אין לקחת את הידע האישי שלי ונסיוני כאמת, אבל אני יכול להגיד לך שמנסיוני האישי עלי ועל משפחה וחברים, תרופות פסיכיאטריות אכן משפיעות ועושות בד"כ את האפקט הרצוי. זה יענה על השאלה הבסיסית של "האם זה שקר" - לא, החומרים אכן עובדים.

לדעתי 'פסיכיאטרים' קבעו סובייקטיבית שמה שהם לא מסוגלים להבין משולל זכות קיום

ובכן, פסיכיאטריה היא תחום שנוצר עקב צורך אמיתי, בריאותי של הציבור. קיימות בעיות רפואיות שונות, חלקן נוירולוגיות, לפעמים מבניות-תורשתיות, המפריעות לאדם לתפקד קוגניטיבית. זה יכול להיות התקפי חרדה, הפרעה בי-פולארית, דכאון מסוגים שונים, וגם הפרעות שונות כגון הפרעת קשר וריכוז. אפשר לחיות עם הבעיות האלו- עובדה שאלפי דורות אנשים עושים זאת. השאלה היא מה איכות חיי אדם הנלחם לחיות את חייו עם מחלה כזו? מה המחיר שמשלמת החברה או המשפחה המיידית על זה שהוא אינו מסוגל לתפקד? במקומות שבהם אדם יכול להעזר בשינוי דיאטה או סביבת מגורים (יש בעיות שנגרמות מאיכות אוויר או מים ירודה), אדרבא. גם שינוי חברתי מאוד משפיע - ידוע שחיי קהילה פעילים מורידים התפרצות מחלות נפש (במיוחד זה בולט כשמשווים חברה מערבית עירונית לחברה שבטית). ידוע גם ששהייה בין אנשים שמחים מסייעת לראייה אופטימית והתמודדות טובה יותר עם דכאון מאשר שהייה בין אנשים פסימיים או דכאוניים. לפי מחקרים גם נראה שדיכאון הזולת משפיע יותר חזק מאשר אושרו.

כל אלו טובים לפחות לדכאונות קלים - אבל רופאים אינם יכולים לרשום לך שינוי בעבודה או מקום מחיה, הם בקושי יכולים לגרום לאנשים לשנות את הדיאטה. כאן נכנס מקומן של תרופות נגד דכאון.

במקרה של הפרעות קשב וריכוז אני יכול להעיד אישית שמתילפנידט (ריטלין, קונצרטה) מסייעים לי מאוד עם יכולת הריכוז, אבל הם רק 20-30% מהפתרון. אדם שלא אובחן מאמץ לעצמו הרבה פעמים שיטות פעולה כדי להתמודד עם בעית הריכוז - למשל מצב של מתח שמעלה את האדרנלין מעלה את רמת הריכוז, וכך מוצאים את עצמם הרבה מאיתנו מפתחים הרגל של דחיינות - משימות שנעשות בלחץ הרגע האחרון מבוצעות יותר טוב מאשר אם ננסה לעשות זאת ברגיעה. הבעיה היא שאנחנו לא מבינים שהדחיינות אומצה כהתנהגות לפתרון הבעיה. כשאני לוקח ריטלין אני מצליח להתרכז בלי להעלות את עצמי למצב מתח נפשי, אבל בעית הדחיינות כבר מובנה בהתנהגותי וקשה להפטר ממנה ללא עזרה של מאמן קוגניטיבי (למשל).

אגב, אין להפרעת קשב שום נטיה לאמנות או מדעים מדויקים, אני מכיר הרבה מאוד תוכניתנים, אמנים וספורטאים עם הפרעות קשר וריכוז, אולי אפילו יותר בעולם המחשבים והתכנות מאשר באמנות.

הביקורת נגד התחום הרחב של תרופות פסיכיאטריות לפעמים מוצדקת, מאידך. צריך להפריד בין המחקרים הטובים, הפרוטוקולים שמנוסחים, ומצד שני מערכת עמוסה ועייפה, רופאים שלא יכולים להקדיש את הזמן לכל חולה וכדומה. כך למשל ראיתי שמורים שולחים ילדים לאבחון ונרשם להם ריטלין בצורה פזיזה מדי, אולי שליש מהילדים שמקבלים ריטלין לא צריכים. ראיתי אבחונים לא יסודיים, דכאונות שנבעו מבעיות תזונה או ספיגה של חומרים מסוימים. יש פסיכיאטרים שנותנים אבחנה של הפרעת אישיות שלא לפי הפרוטוקולים של ה-DSM ופוגעים בחולים עם אבחנות שגויות. לרוב אני רואה שפסיכיאטרים אפילו לא מבקשים לראות תמונת דם של המטופל, לפעמים חוסר בויטמין B12, D או חומצה פולית מצביעים על גורם במערכת העיכול (אולי צליאק או מחלה דומה) שלא צריך למהר ולפתור עם תרופה דווקא.

מה שחשוב, כמו כל תחום ברפואה, זה למצוא רןפא שנראה בקיא בתחומו, שיש לו סבלנות למטופליו, שמסתכל על בדיקות הדם, שמסביר את הפרוטוכול. אין מה לעשות - צריך לעשות קצת "שיעורי בית" לפעמים כדי לדעת מה אמורים לשאול אותך ולשים לב אם רופא מדלג על חקירה בכיוונים מסוימים. אם יש הזנחה, זה לרוב אשמת המטפל, לא המדע והפרוטוקולים מאחורי מה שהוא עושה. חייבים לדעת להפריד בין השניים.

האם הפסיכיאטריה מתיימרת לטפל בהכל? בוודאי שלא. האם לוקחים אנשים שלא מזיקים לסביבתם וכופים עליהם טיפול? בוודאי ובוודאי שלא. "קן הקוקיה" הוא סיפור לא עובדתי, מתקופה אחרת ומוגזם באופן קיצוני.

לבסוף - יש מקורות מידע שלוקים בחצאי אמת, הגזמות והפחדות. בראשם אתרי רשת של ארגוני הסיינטולוגיה וספיחיהם (זכויות מגן אנוש היא הכי ידועה) שיש להם ציווי דתי להתנגד לתחום מהנביא האבארד (שהיה שנים מטופל בעצמו בתרופות פסיכיאטריות, בעידן שהשפעתן היתה הרבה פחות מובנת או עדינה). הסיינטולוגים גם מאשימים את הפסיכיאטרים בשואה היהודית ועוד כהנה תיאוריות קונספירציה. אין לקחת את דבריהם כעובדות מדעיות או להסתמך על עצותיהם. היו מקרים רבים של מטופלים שהופרדו ממשפחותיהם, הופסק להם הטיפול ומצבם התדרדר, לפעמים עד התאבדות.

מה דעתכם על מדעי החברה?

Sun, 13 Mar 2011 14:47:24 +0000

האם אתם סקפטים גם לגבי התחומים האלו?

אני יודע שהשאלה כללית, במתן התשובה אפשר להתייחס לתחום ספציפי (כלכלה, פסיכולוגיה) או אפילו לגישה באחד התחומים

האם הסידרה קוסמוס של קארל סאגן שודרה אי פעם בארץ?

Thu, 10 Mar 2011 07:27:07 +0000

אני לא גדלתי בארץ, אבל ראיתי אותה ב'צילה. לפני כמה שנים רכשתי אותה דרך אמזון. לא פגשתי אנשים שמכירים את סידרה או את קארל סאגן.

האם שוקולד בריא יותר מפירות? או במילים אחרות: למה העתונות היומית כ"כ גרועה בדיווח על מדע?

Wed, 09 Feb 2011 06:00:11 +0000

באתר nrg התפרסם דיווח על מחקר תחת הכותרת הבאה: "בשורה לחובבי המתוק: שוקולד בריא יותר מפירות".

קישור לכתבה:

http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/209/625.html?hp=55&loc=33

אך לפני שאתם רצים למזווה כדאי שתדעו ש:

א. הכותרת אינה מייצגת כלל את מה שמדווח בכתבה.

ב. הדיווח על המחקר בכתבה מלא שגיאות ואי דיוקים. (אתגר: כמה מהם תוכלו למצא, יש לא מעט).

קישור למאמר המקורי:

http://www.journal.chemistrycentral.com/content/5/1/5

המחקר מדווח על השוואה שנעשתה בין כמות האנטי אוקסידנטים באבקת קקאו לבין הכמות באבקת פרי (fruit powder מה זה?). זאת דוגמא קלאסית ולא מיוחדת כלל לדיווח לא מוצלח של מדע בעתונות היומית.

וכאן באה השאלה שלי: למה העתונות היומית כ"כ גרועה בדיווח על מדע? ואם הם כל כך גרועים למה הם טורחים? האם אנשים רוצים לקרא על מדע בעיתון?

שפינוזה היה אדם מאמין, גם אם נונקונפורמיסט. מדוע אתר המקדש ספקנות נקרא על שם אדם מאמין?

Fri, 04 Feb 2011 13:34:52 +0000

איך להתגבר על הרתיעה של אנשים ממתימטיקה?

Sun, 30 Jan 2011 08:54:00 +0000

טוב, אני חושב שהכוונה המקורית שלי לא הועברה כמו שרציתי - אז אני מנסה שוב:

קרו כמה מקרים שבוויכוח/דיון/שיחה עלתה התנגדות לשימוש במתמטיקה/סטטיסטיקה. אני חושב שאני יכול לחלק את המקרים (בגדול) לכמה קטגוריות:

1. חוסר הבנה או הבנה לקוייה של עקרונות או משפטים במתמטיקה (וארורים יהיו משפטי אי-השלמות של גדל) ויכול להיות קשה מאוד להסביר ונמק את הטעות "על רגל אחת".

2. שקרים, שקרים מכוערים וסטטיסטיקה. או במילים אחרות: אי הבנה של מהו ניתוח סטטיסטי מהו יכול לעשות ומה המגבלות שלו (ועיין ערך הומאפתיה וחלק מההתנגדויות שלהם לשכל הישר בסגנון: "אתם לא יכולים למדוד אותנו בסטטיסטיקה").

3. איכות מול כמות. אנשים שמתעקשים לדבר על "עקרונות" אמיתיים או מדומים ולנסות בכוח להתעלם מהעובדה שמבחינה כמותית זה לא מסתדר (שוב, חוסר הנכונות של הומאפתים מסויימים להבין שבדילול כ"כ קיצוני, מה שבעצם מתקבל זה מים).

עכשיו, אפשר להגיד שהפתרון הוא לחנך את הדור הבא יותר טוב כדי שהבעיה פשוט לא תצוץ. אבל השאלה שלי היא יותר בכיוון של *עכשיו* ניצב מולכם מישהו שכזה. מה אתם עושים?

האם אתם מכירים דוגמאות ל-Greenwashing?

Mon, 24 Jan 2011 01:25:12 +0000

Greenwashing היא הפעולה של הענקת מראה או דימוי "ידידותי לסביבה" למוצר או תהליך שרחוקים מלהיות ידידותיים באמת.

(קצת כמו לצבוע את האוטובוסים החדשים של אגד בירוק ולטעון שגזי הפליטה עומדים בתקן, בלי לציין באיזה תקן, מי קבע אותו, ומה משמעותו).

והשאלה: האם אתם מכירים מוצרים, תהליכים, או חברות שמתהדרים ב"תדמית ירוקה" בלי להיות ראויים לה? למען הסדר הטוב, תשובה צריכה לכלול פירוט של מה מקנה להם את התדמית הירוקה, ולמה היא לא עומדת במבחן המציאות.

האם ידוע מעבר לכל ספק שהגורם להתחממות הגלובלית הוא פעילות אנושית ולא גורם טבעי אחר?

Thu, 20 Jan 2011 02:54:45 +0000

במלים אחרות, אם תפסק כל הפעילות האנושית - האם תעצור ההתחממות של כדור הארץ?

מדוע יש ספקנות בתנ"ך כמו בסיפורי גדעון לעומת הפסוקים נמבקשים אמונה עיוורת?

Mon, 10 Jan 2011 03:49:02 +0000

למה בסיפורי גדעון יש את גדעון שמפקפק באל ולעומת זאת בקריאת שמע יש את המילים "ולא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם אשר אתם זנים אחרים"

אני מצטער אם יש שגיאות כתיב זה פשוט אני די עולה חדש

תודה רבה

מדוע אנשים מפקפקים בדת ולא מפקפקים במדע?

Wed, 05 Jan 2011 01:45:25 +0000

מה המשקל של המילה חוט?

Tue, 04 Jan 2011 09:12:49 +0000

האם קיימת התחממות גלובלית או שזהו עוד תהליך מחזורי בכדוה"א?

Sun, 02 Jan 2011 12:29:08 +0000

http://www.ranlevi.com/2009/12/24/

מידי כמה חודשים אנחנו שומעים על רעידת אדמה, שיטפון או צונאמי, הרי געש ושאר אסונות שפוקדים את עולמנו הקט. הרי ברור לנו שהעולם זז, ולא רק במובן הסיבובי, אלא מבחינת היבשות.

(http://he.wikipedia.org/wiki/יבשת-על)

ישראל מתייבשת, וגם חלקים נרחבים מאירופה ומאמריקה.

השאלה שלי היא האם ההתחממות באמת קיימת או שאנחנו רואים רק מה שהתקשורת המערבית נותנת לנו לראות, האם גם במזרח זה נראה כמו התחממות והתייבשות?

וזאת יותר השערה לא מבוססת משאלה, אבל יכול להיות שכיון שהאנושות בכלל והכתב בפרט קיימים רק כמה אלפי שנים, לעומת כדוה"א שקיים "קצת" יותר מזה, אנחנו בוחנים את ההתחממות על סמך תיעוד אנושי ובלי באמת לדעת מה היה לפננו? יכול להיות שהיבשות זזות, איתן גם כמה קרחונים. כל תנועה קטנה גורמת לגלי ענק, זווית השמש משתנה ביחס למקומות שונים בכדוה"א, הרוחות ותנועת העננים משתנים בצורה קצת אחרת ממה שהכרנו עד היום, זרמי הים משתנים, אבל בסך הכל זהו רק עוד תהליך שכבר קרה בעבר ויקרה בעתיד, ולנו כבני אדם אולי אין בכלל שליטה עליו.

(זה לא בא חס וחלילה בניסיון לגרוע מחשיבות השמירה על הסביבה או הפחתת הזיהום)

(ותודה לרן לוי שמעורר בי מחשבות)

מה הסיסמה הספקנית האהובה עליכם או המשפט הספקני האהוב עליכם?

Sun, 12 Dec 2010 00:27:06 +0000

עוד שאלה ברמת הסיסמאות (כמו השאלה שכאן):

הרבה פעמים חשבתי להכין הרצאונת קצרה, או פוסט ב"שפינוזה", שיסביר מהי ספקנות דרך משפטים קצרים, סיסמאות, סלוגנים, Catch phrases, תקראו לזה איך שאתם רוצים, שמייצגים גישה ספקנית.

אם זה ציטוטים של הדמויות הידיעות בעולם הזה (מישהו אמר קארל סייגן?) ואם זה פשוט דברים שלדעתכם מסכמים את הגישה בצורה יפה.

אז יאללה, מה הסלוגנים האהובים עליכם?