-
בודהיזם הוא אסופה של גישות משבה עם מקור פחות או יותר מאוחד איפשהוא בהודו של 3000-5000 שנים אחורה. יש מדינות שבהן זה הפך ממש לדת ויש מדינות שבהן זו דרך מחשבה, פרשנות למציאות וכלי להתמודדות עם החברה והסביבה בה אתה חי מכיוון של פתיחות לשונה, חמלה במקום פחד ועוד ועוד, אני מניח שהדגשים גם ישתנו ממורה למורה.
-
אני לא תלמיד, לא קראתי על זה יותר מכמה מאמרים בהיקף ויקיפדי ואולי שתי הרצאות TED, מההתרשמות שלי אין "בודהיזם אחד", ולכן אין גישה אחת, אבל הרעיונות הבסיסיים לא רעים ומאוד תואמים את דעותי ההומניסטיות לגבי הקהילה האנושית בעולמנו.
-
עד כמה שאני יודע, אין שום דבר חומרי שאמור לעזור לך ללמוד או לתרגל חיים בודהיסטיים, אז הצד של המרצ'נדייז הוא אכן כך, רק מכירת שמונצעס.
-
זן בודהיזם היא פילוסופיה ספציפית בין זרמי הבודהיזם, הכוללת המון מטאפיסיקה וכלים פסיכולוגיים שאני לא מצליח להבין מהתיאורים שקראתי עד היום, ולא ברור מה הם טובים או רעים לאדם אבל:
-
מכמה שקראתי וחוויתי, מדיטציה הוא כלי מצוין להרגעות מחד, שזה בוודאי לא מזיק לבריאות בעולם מערבי קפיטליסטי לחוץ, וספציפית זמן מדיטציה שמנוצל לניתוח עצמי ומציאת תובנות יכול להיות כלי מצוין לשיפור יחסים עם הזולת ולהביא לשיתופי פעולה פורים ואולי פחות קונפליקטים אגרסיביים.
אז אני לא יודע אם זה "כל היום רוגע", אבל אולי זה סט כלים לטפל יותר טוב בקטעים הלא-רגועים בחיים ולהנות מעולם הרגש האורגני שלנו, במקום לחפש נחמות בחומרי. כל זה מאוד פילוסופי ולא נוגע רוב הזמן בעולם הגשמי, לא מתנגש עם מחקר מדעי, לא סותר תיאוריות על היווצרות היקום ושאר החיכוכים שקיימים עם בריאתנים.
למעשה, דלאי לאמה, המנהיג את זרם הבודהיזם הטיבטי, הוא חובב גדול של מדע וטכנולוגיה מגיל צעיר, וצוטט לא פעם מחווה דעות תומכות על פוסט-הומאניזם (אפילו שיש ויכוח עמוק אם זה לא פסבדו-מדע מוחלט). לגישתו, בכל מקום שהאמונה ותגליות המדע מתנגשים, יש להקשיב לראיות ולא למסורת, ובעיני אין גישה בריאה מזו.
