ברור שזה תחום שמאד קל לעשות בו מה שנקרא באנגלית Cherry Picking מסוגים שונים: להשוות חנויות לא דומות; להשוות מוצרים שאינם זהים; לבחור להשוות דווקא למדינה או לאזור שבהם אותו מוצר זול יחסית לשאר העולם.
מעבר לזה יש עוד כל מיני שאלות חשבונאיות. האם הגיוני להשוות מחירים בכלל לפי שער המטבע? בשנים האחרונות השקל התחזק ביחס לדולר ולהרבה מטבעות אחרים, כלומר מוצרים בחו"ל נהיו "במטה קסם" זולים יותר ביחס למוצרים בארץ. האם זה אומר שמצבו של הקונה הישראלי הפך להיות גרוע יותר? ברור שלא. אז אולי צריך לא צריך להמיר את מחיר הקוטג' ברומניה לשקלים ולהשוות, אלא במקום זה לשאול כמה גביעים של קוטג' אפשר לקנות במשכורת ממוצעת. אבל משכורת ברוטו או משכורת נטו? והאם המשכורת הממוצעת היא מדד טוב, כשמידת השיויון בחלוקת ההכנסות שונה בין מדינות?
כל האפשרויות האלה פותחות דלת לעוד הרבה סוגים של "חשבונאות יצירתית" ואפשרות לבחור את הנתון שהכי מתאים למטרה הרטורית שלך באותו הרגע.
לכן:
-
מחקר שעשה גורם רציני שמחוייב למתודולוגיית מחקר מסוימת ושעושה מחקר מקיף (על הרבה מוצרים, בהרבה מדינות) יותר טוב מכתב של גלובס שיש כמה שעות על האינטרנט, או פובליציסט שמנסה לזכור כמה הוא שילם על חצי קילו גבינה בברלין.
-
ובכל מקרה מומלץ תמיד לקחת את הנתונים בערבון מוגבל, ולשאול את עצמך כמו שאתה עשית מה הכשלים בהשוואה ועד כמה היא סבירה.
